גורמים במודיעין האמריקני חלוקים בהערכותיהם לגבי גורלו של מצבור האורניום המועשר של איראן, לאחר התקיפות שפגעו במתקני הגרעין של המדינה במבצע "פטיש חצות", כך דווח בניו יורק טיימס הבוקר.
על פי הערכות ראשוניות, חלק ניכר מהאורניום המועשר הוחזק במתקן הגרעין בנתנז. דיווחים עדכניים מצביעים על כך שהמתקן ספג נזקים משמעותיים, אך ככל הנראה לא הושמד לחלוטין.
הסנאטור הרפובליקני, לינדזי גרהאם, שהשתתף בתדרוך מסווג בקונגרס, הבהיר כי "המטרה של הפעולה לא הייתה להשמיד את מאגרי האורניום המועשר עצמם". דבריו מעוררים שאלות לגבי היקף הנזק האמיתי שנגרם לתשתית הגרעינית האיראנית.
הערכות סותרות לגבי מיקום האורניום
הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) העריכה כי חלק גדול מהאורניום המועשר הוחזק ערב המבצע במתקן באספהאן. עם זאת, צפו מקורות מודיעיניים באינדיקציות חשודות: יממה לפני התקיפה נצפו רכבים שהוציאו או הכניסו ציוד מהמעבדות במקום.
פרטים אלה מעלים את השאלה האם איראן הצליחה להעביר חלק מהחומר הרגיש לפני המתקפה, או שמא בוצעו פעולות נוספות במתקן.
טענות דומות נטענו על מצבור האורניום המועשר שהוחזר בפורדו. אתמול התייחס נשיא ארה"ב לטענות והבהיר כי לא הוצא מהמקום אורניום. לדבריו המשאיות שתועדו ליד האתר ביממות שלפני התקיפה הגיעו לשם על מנת לחסום את הכניסות ופתחי האוורור של המתקן ולמנוע את היכולת של הפגיעה במתקן.
"המכוניות והמשאיות הקטנות באתר היו של פועלי בטון שניסו לכסות את החלק העליון של הפירים. שום דבר לא הוצא מהמתקן. זה ייקח יותר מדי זמן, מסוכן מדי, וכבד וקשה מאוד להזזה!" כתב טראמפ.
נזק ארוך טווח למתקנים
גורמים רשמיים במערב מאשרים את ההערכות האמריקניות, לפיהן יידרשו מספר שנים לפני שניתן יהיה להפעיל מחדש את המתקנים שנפגעו. נזק משמעותי במיוחד נגרם לצנטריפוגות במתקן פורדו, המשמשות להעשרת אורניום.
ההערכה המודיעינית היא כי הנזק לצנטריפוגות קשה עד כדי כך, שאיראן לא תוכל להעשיר את האורניום שברשותה לרמה של 90% – הדרושה לפיתוח נשק גרעיני.
עם זאת, למרות הנזק הכבד, מומחים מזהירים כי האיום הגרעיני האיראני לא בוטל לחלוטין. ההערכה היא שאם לפחות חלק ממדעני הגרעין של איראן שרדו את המתקפות, המדינה עדיין תוכל לפתח נשק גרעיני גולמי תוך חודשים ספורים.
חילוקי הדעות במודיעין האמריקני משקפים את המורכבות של הערכת היכולות הגרעיניות האיראניות בעקבות הפגיעה במתקנים. בעוד שהתקיפות השיגו נזק משמעותי לתשתית, השאלה לגבי כמות האורניום המועשר שנשארה ברשות איראן ומיקומה עדיין נותרת ללא מענה חד-משמעי.
