מסמכים ועדויות שפורסמו בסוכנות הידיעות רויטרס מצביעים על כך שסין ממשיכה להעביר לרוסיה רכיבים קריטיים עבור כלי טיס בלתי מאוישים, למרות הסנקציות שהוטלו על מוסקבה. לפי הדיווח, מנועים מתוצרת סין שנועדו לשמש בכטב"מים התקפיים נמסרו לחברות רוסיות תוך סימונם כ"יחידות קירור תעשייתיות".
לפי המסמכים ועדויות של שלושה גורמי ביטחון באירופה, המנועים, מדגם L550E שמיוצרים על ידי חברת Xiamen Limbach הסינית, נמסרו לרוסיה באמצעות חברת Beijing Xichao International Technology and Trade. החברה העבירה את המנועים דרך חברת קש רוסית בשם SMP-138, שהעבירה אותם הלאה לחברת LIBSS, וזו סיפקה את המנועים ליצרנית הכטב"מים הרוסית IEMZ Kupol , תוך הסוואתם בטפסים רשמיים.
במסמכים שצוטטו ברויטרס נכתב כי תיאור המשלוח נבחר "בשל רגישות העניין". עוד צוין כי שרשרת ההעברה איפשרה לעקוף את הסנקציות האמריקניות והאירופיות. לפי נתוני השילוח, המשלוחים עברו מבייג'ינג למוסקבה ומשם לעיר איז'בסק, שם פועלות מעבדות הייצור של קופול. שלוש חברות תעופה סיניות שימשו לשם כך, ובהן סצ'ואן איירליינס וסין סאות'רן.
לפי מסמכים שנבחנו, חברת קופול התחייבה לספק למשרד ההגנה הרוסי למעלה מ־6,000 כטב"מים מדגם Garpiya-A1 במהלך 2025, לעומת כ־2,000 בשנת 2024. עד חודש אפריל כבר סופקו מעל 1,500 יחידות. מדובר בדגם המבוסס על טכנולוגיה של כטב"ם שהד האיראני, שמשמש את רוסיה לפגיעות בעומק השטח האוקראיני – גם נגד מטרות אזרחיות. גורמים באוקראינה העריכו כי מדי חודש משוגרים כ־500 כטב"מים מסוג זה.
בעקבות דיווחים קודמים על שימוש ברכיבים סיניים בכטב"מים רוסיים, הוטלו סנקציות אמריקניות ואירופיות על שורת חברות. זמן קצר לאחר מכן, כך לפי רויטרס, הועברו אותם מנועים בדיוק על ידי החברה הסינית Beijing Xichao – תוך שינוי הישות המייצאת בלבד.
בתגובה לפניית רויטרס נמסר מהממשל הסיני כי "אין לנו מידע על העברות כאלה", וכי סין "מפקחת באופן הדוק על ייצוא ציוד דו-שימושי, בהתאם לחוק הסיני והתחייבויות הבין־לאומיות". עוד נמסר כי סין מתנגדת לסנקציות חד־צדדיות שאין להן אישור ממועצת הביטחון של האו"ם.
במערב גוברת הביקורת על המשך הסיוע הסיני לרוסיה, גם אם אינו מתבצע באופן ישיר. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, צפויה להיפגש עם נשיא סין שי ג'ינפינג, על רקע המתיחות. בכירים באיחוד האירופי ציינו כי הסיוע הסיני, גם אם עקיף, מהווה איום ביטחוני ממשי. שרת החוץ של אסטוניה, קאיה קאלס, קראה לסין לעצור את התמיכה המסחרית ברוסיה.
גורמי ביטחון באירופה טוענים כי עיקר הדאגה הוא מהעברת טכנולוגיות רגישות בעלות שימוש כפול – כגון מנועים, מערכות בקרה וניווט, שיכולות להפוך ציוד אזרחי לנשק. לטענתם, כל עוד ציוד כזה ממשיך לזרום, קשה להתייחס לסין כצד ניטרלי.
מצוין שהאוקרינים ימותו
סין לא צריכה להסתיר היא לא שותפה לסנקציות, בינה לבין רוסיה יש מסחר רגיל,מה השטויות האלה.