מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (שלישי) דו"ח נוסף בסדרת דו"חות הביקורת על מלחמת "חרבות ברזל", העוסק בפינוי האוכלוסייה וקליטתה לאחר 7 באוקטובר. בדבריו קובע המבקר כי מדובר ב"כשל מערכתי ואי-סדר מוחלט", ומטיל אחריות על הממשלה וצה"ל בכל הנוגע להיערכות, לניהול ולביצוע הפינוי.
"מאז מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006 ומזה כשני עשורים, ממשלות ישראל – ובכללן ממשלת ישראל ה-37 שכיהנה בתקופת מלחמת חרבות ברזל – נדרשו להסדיר את הטיפול באוכלוסייה בעורף באירועי חירום אזרחיים וביטחוניים, אך הן לא עשו כן", כתב אנגלמן. לדבריו, מחדל מתמשך זה פגע בהכנה ובניהול העורף בזמן אמת. "מצאנו אי-סדר מוחלט בפינוי היישובים: תושבים לא הצליחו לתאם את הפינוי שלהם מול צה"ל, והפינוי בוצע בחלק מהמקרים תוך סיכון חיי אדם שלא לצורך. תוכניות לא עודכנו, לא היו תוכניות אופרטיביות לאומיות מוסמכות בתוקף, ולא התקיימו אימונים לחירום. שבעה חודשים אחרי הטבח – למשרד החינוך לא היה מידע על 10,000 תלמידים".
על פי הדו"ח, כ-210 אלף תושבים פונו או התפנו מבתיהם בצפון ובדרום בשלושת החודשים הראשונים למלחמה. מתוך כלל המפונים, כ-130 אלף פונו באופן יזום על ידי המדינה במהלך החודש הראשון ונקלטו בכ-700 בתי מלון ברחבי הארץ.
המבקר מציין כי 65 שנים חלפו מאז החלטת הממשלה ב-1960 על הקמת פס"ח (פינוי, סעד, חללים), אך תחומי האחריות והסמכויות של הגוף לא עודכנו מאז – לא בחקיקה ולא בהחלטות ממשלה. עוד מצוין כי 18 שנים חלפו מאז החלטת הממשלה ב-2007, לאחר מלחמת לבנון השנייה, להסדיר את חלוקת האחריות בין מערכת הביטחון, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות – אך גם אז לא הושלמה ההסדרה.
עם פרוץ מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר לא הייתה בתוקף אף תוכנית אופרטיבית לאומית מוסכמת לפינוי אוכלוסייה – לא לתרחיש של התפנות עצמית, לא לפינוי ממושך ולא לפינוי ערים. בנוסף, רשות החירום הלאומית לא קיימה אימונים רלוונטיים לשלוש השנים שקדמו למלחמה למשרד הבריאות, למשרד ראש הממשלה ולדרג המדיני.
מהדו"ח עולה כי פינוי תושבי נחל עוז החל רק כ-14 שעות לאחר תחילת המתקפה והסתיים כעבור כ-24 שעות. פינוי כפר עזה נמשך כ-36 שעות מתחילת האירועים ועד לפינוי אחרון התושבים. פינוי ניר עם החל רק לאחר כ-20 שעות, ופינוי מפלסים לאחר כ-17 שעות.
"התמונה העולה בביקורת היא של אי-סדר מוחלט", כתב המבקר. לדבריו, יעדי הפינוי של חלק מהיישובים נקבעו שלא בהתאם לתוכניות, לעיתים ללא תיאום עם הנהגת היישוב, וגרמו לפיצול קהילות. בכך, קובע הדו"ח, צה"ל כשל תחילה בהגנה על תושבי שער הנגב ולאחר מכן בפינוי סדור ובטוח שלהם.
הדו"ח מותח ביקורת גם על היערכות פס"ח ורח"ל לקליטת אוכלוסייה. נמצא כי תרגילים שנערכו היו לא רלוונטיים – למשל תרגול קליטה בבתי ספר במקום בבתי מלון, פתרון שהתברר כבלתי ישים לפינוי ממושך. המבקר מציין כי חרף פניותיו, לא יושבה מחלוקת בין שרי הביטחון והפנים באשר לסמכויות, ומותח ביקורת על משרד הפנים שלטענתו התנער מאחריותו. עוד צוין כי פיקוד העורף לא סיפק מענה רלוונטי למשרדי הממשלה בכל הנוגע לטיפול בצורכי המפונים במלונות.
הדו"ח מצביע גם על חוסר עיגון חקיקתי של היבטים רבים בהיערכות לחירום, כאשר חלק מהסמכויות נשענו על החלטות ממשלה או הוראות שעה בלבד – מצב שיצר אי-בהירות בנוגע לאחריות הגופים הפועלים בעת חירום.
בתחום החינוך, מציין הדו"ח כי נכון ל-31 בדצמבר 2023 היו כ-48 אלף תלמידים מפונים. מבין תלמידי קריית שמונה, כ-6% לא הגיעו כלל ללימודים גם חודשים לאחר תחילת המלחמה, 7% הגיעו עד יומיים בשבוע ו-22% הגיעו שלושה עד ארבעה ימים בלבד. לגבי כ-27% מהתלמידים המפונים מעל גיל שלוש – כ-10,000 תלמידים – לא היה במערכות משרד החינוך מידע על שיבוצם למסגרת חינוכית גם שבעה חודשים לאחר תחילת הפינוי. גם בקרב תלמידי החינוך המיוחד, לגבי כ-31% מהם – כ-1,300 תלמידים – חסר היה מידע דומה.
עוד עולה כי נרשמה ירידה של כ-70% בדיווחים למשרד הרווחה על פגיעות בילדים ביישובים שפונו, נתון שמעורר חשש כי אירועים לא דווחו והנפגעים לא קיבלו טיפול מתאים.
המבקר קובע כי עם פרוץ המלחמה לא הייתה לממשלה מערכת מחשוב המסוגלת לרכז ולנהל מידע על כרבע מיליון תושבים שפונו והתפנו. בהיעדר תשתית מידע סדורה לא ניתן היה לקבל תמונת מצב מלאה, ולא ניתן היה להנגיש מידע רלוונטי למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות. הדבר הוביל לכפילויות בפעילות, לעומס בירוקרטי על המפונים ולחוסר תיאום בין משרדים. כחצי שנה לאחר תחילת המלחמה נאסף מידע עדכני רק על כ-50% מהמפונים.
הוצאות המדינה למימון שהות המפונים במלונות ובבתי הארחה הגיעו לכ-5.26 מיליארד שקלים עד סוף יולי 2024. עם זאת, המידע על המפונים התקבל מבתי המלון ולא מגוף ממשלתי שאסף נתונים ישירות מהמפונים, דבר שמנע בקרה אפקטיבית בזמן אמת על התשלומים.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי פיקוד העורף פעל לאורך המלחמה לסייע לרשויות, באמצעות כ-1,000 מפקדים וחיילים, ובהתאם לתוכנית "מרחק בטוח" ולהנחיות רשות החירום הלאומית. ממשרד הביטחון נמסר כי רח"ל הובילה את התיאום הבין-משרדי מתחילת המלחמה, הקימה מרכז שליטה ייעודי ופעלה להבטחת מענה רציף ומקצועי, וכי הפינוי התבסס על תוכניות מוקדמות שגובשו לאורך השנים. עוד נמסר כי גם כעת פועלת רח"ל יחד עם פיקוד העורף ומשרדי הממשלה לחיזוק מוכנות העורף ולהעמקת ההיערכות הלאומית לתרחישי חירום.
