חודש אדר הוא נכנס זה מכבר
ממתינים לשמחה שתבוא
יש תחפושת נאה של שפן או עכבר
ואולי של גואל שיבוא
השולחן כבר עמוס, משלוחי משלוחים
למורות גננות ושכנים
במטבח נסיונות של מיני תבשילים
נידונים מה יוגש לאורחים
ואז הן צצות חדשות מרעישות
או שמועה עצובה במיוחד
האבל כבד התחושות כה קשות
כאב מפלח וחד
מי לנו ייתן נחמה, מי ירים
את הרוח הלא יציבה
ואיך אם בכלל ממשיכים בחיים
ולמה לשאוף לשמחה?
אולי כך עדיף – לשקוע בפחד
הכל מסוכן, מאיים
לא לצאת, לא לזוז, להיות רק ביחד
מחיר שאפשר לשלם
ואם אף נחוש היגון והשכול
ועצבות תמלא כל פינה
ונשכח שאבינו הוא אב כל יכול
והוא שרוקם התמונה
הרי כ"כ כואב וכמה עצוב
ליבנו שותת: עד מתי??
מרגישים כמו בן מלך מושלך ועזוב
האם תיראה עוד, מתי??
לשמוח צריך?! היאך וכיצד?
נסיונות כה מרים מלפפים
אם ככה צריך רק לשבת בצד
להיות בכאב אפופים
אך הנה נשמע קול לגמרי אחר
מה לך לנבול, נשמה?
שבי תאספי את עצמך ומהר
תודי לו על כל נשימה!
זהו דור גאולה, הקצה של הסוף
חושך ואור נמהלים
אולי ננסה חלקיקים לאסוף
ומהם לייצר החיים
כל דבר מדויק ואל לך לדאוג
הן אביך בשמיים ישחק
ויש, כך אומרים, זהו גוג ומגוג
אמונה זהו שם המשחק
אפשר ונכון להיות שותפה
בצער של עם ישראל
רק ביחד עם זה לחוש עטופה
חבוקה ודבקה בו, הא-ל
אם תרצי גם תוכלי לייצר לך "תחפושת"
לפי העניין והזמן
ליצנית עליזה או ילדונת חוששת
לאב שהוא מלך רחמן
בתפילה שנזכה…
במדור 'עזרת נשים', הפונה אל נשות החיל היקרות והמסורות, נעסוק בעז"ה ב"ענייני דיומא" שלנו – הנשים. מאפייני הדור הזה שאנו חיים בו, נסיונות המיוחדים לו, ענייני חינוך ומשפחה ותובנות העולות מתוך העיסוק המהותי שלנו – כנשים ואמהות המבקשות להיטיב, לצמוח ולהתקדם.
קוראות יקרות! נשמח לקבל תגובות / בקשות / הערות / הארות וכן מי שיש בידה חומרים אישיים – מאמר / שיר / דעה / סיפורי אמונה או כל רעיון אחר שתרצו לעלות על במה זו (בהתאם לשיקול דעת הצוות מקצועי) – אני מזמינה אותך לשלוח למייל [email protected]
נגע בדיוק בנקודה שלא עוזבת אותי כבר שבועיים ורק מחמירה עם כל רצח שבא.. תודה רבה על המילים המחזקות