היד מצביעה עם ארה"ב, אך הלב עם אוקראינה / דעה

המהפכה של טראמפ רק החלה, האיש הזה הולך לשנות את העולם מקצה לקצה אם רק יתאפשר לו, אנחנו נהנים מכך מאוד אך יש אחרים שפחות נהנים מכך, כמו למשל אוקראינה.

העולם הוכה בתדהמה עד כמה שאפשר עדיין להיות מוכים בתדהמה כשזה נוגע לטראמפ, עם הכרזתו של נשיא ארצות הברית כי לדעתו רוסיה היא היותר צודקת במלחמה הנוראית הזו ואוקראינה היא זו שפתחה בה, דבר שעובדתית לא נכון למרות שעל החלק הראשון ייתכן שניתן לדון.

וכמו כל דבר אצל טראמפ הוא עבר במהירות מדיבורים למעשים, כבר שלשום נערכה הצבעה על העניין באו"ם, ושוב העולם בתדהמה: מבין כל המדינות הדמוקרטיות והעצמאיות (?) בעולם הייתה ישראל היחידה אשר הצביעה יחד עם ארצות הברית כנגד אוקראינה.

השיקול הפוליטי ברור, המטריה המדינית של הגדול בידידנו בלתי ניתנת אפילו לביטוי, החסד הגדול שהקב"ה סידר לנו עם האומה המשפיעה והחשובה בעולם שהיא כמעט תמיד איתנו ברגע האמת זה משהו שהוא מנפלאות הבריאה ממש, ולכן ברור שאנחנו חייבים להצביע יחד עם הדוד סם, גם אם הוא יקבע שממחר השמש זורחת ממערב.

גם צריך לזכור כי אוקראינה עצמה, עד המשבר הגדול, הייתה רחוקה מתמיכה בישראל במוסדות הבינלאומיים, היא תמכה בעקביות בנרטיב הפלסטינאי ובגדולי האויבים שלנו, כך שגם רגשות אשמה מיותרים כאן.

אך למרות זאת צריך לזכור שני דברים:

ראשית, אוקראינה היא קרבן ולא התוקפן, היא לא פגעה בזבוב רוסי בטרם התנפל עליה הדוב הענק, הבעת רצון להצטרף לברית כלשהי תוך הישארות במישור הדקלרטיבי, איננה קאזוס-בלי (סיבה למלחמה) על מנת לתקוף מדינה שלימה ולהרוג אלפים ללא הבחנה, כעם רדוף תוקפים עלינו לתמוך -מוראלית בלבד – בנרדף, גם אם בעבר הלא רחוק האוקראינים התחרו בנאצים למי יש פחות צלם אנוש, ועל אף שבוגדן חמלניצקי, למשל, הוא אחד הגיבורים שלהם והוא אחראי לרצח נורא של מאות אלפי יהודים.

שנית, וזה העיקר: האינטרסים של שתי המדינות מתנגשים לעיתים קרובות. מדובר במדינה שיש בה יהודים רבים (עדיין פחות ממחצית מרוסיה) והכי חשוב: מידי שנה נוסעים לשם מאות אלפי ישראלים במהלך כל השנה.

הייתי השנה מספר פעמים באוקראינה ולמרות המלחמה שהיא באמת נוראית ביותר, היו בה בכל מקום ישראלים רבים מאוד. איננו צריכים להיות מטרה לחצי השנאה והתסכול של אזרחי אוקראינה אשר בסופו של דבר אנחנו בצד שלהם, לפחות בלב.