אתמול לפנות בוקר הרעידו את טהרן פיצוצים גדולים יותר מהמקובל שם בשבועות האחרונים, בסיום ההפצצות התברר כי ככל הנראה הועברו לגיהינום עלי לריג'אני האיש ששמו מוכר כמנהיג בפועל של איראן ועוד כמה מפקדים עם שמות קשים להגייה, בכך הגיעה לסיומו חודש אדר היסטורי.
ובדיוק כמו בחודש אדר ההוא הכל התנהל במהירות וללא ששמים לב להשגחה העליונה שמתזמנת כל דבר בדיוק לרגע הנכון, וכך התפטרנו בתוך חודש מהמן הרשע ועשרת מקורביו להנהלת ממלכת הרשע שהולכת ונסדקת בדרך להפוך לאימפריה לשעבר, בקרוב.
קשה להבין את ההיגיון הפרסי, העם החכם הזה אשר המציא את משחק השח-מט הגאוני הרי יודע גם את כלליו הבסיסיים: אם נלקח המלך צריך לסיים את המשחק כמה שיותר מהר, קל וחומר כאשר יחד עימו הועלמו הסוסים והצריחים, לשם מה הם ממשיכים לנהל מלחמה אבודה מראש?
אילו נהגו על פי היגיון היו מבינים כי השח מת וכי המשחק נגמר והיו עושים סוג של הצגת כניעה כלשהי, וכך ממשלת הזדון הייתה ממשיכה עוד שנים רבות לאיים עלינו והפעם גם עם תאוות נקם שהעולם היה רואה כלגיטימית, אז מה גרם לשכל ההישרדות האנושי להתעוות באופן כזה?
התשובה לא נמצאת בתחומי ההיגיון אלא בהשגחה הפרטית, סוג של "ואני אכביד את ליבו" אשר הקב"ה שותל בהם בכדי להביא לתוצאות חד משמעיות של החלשת שלטון הרשע עד לקריסתו.
כל מי שחושב שהכל מתנהל מעצמו וכי כוחו ועוצם ידו הביא את הניצחון טועה ואסור לנו לשמוע לו, המלחמה הזו איננה שלנו אלא השי"ת הוא הנלחם לנו ומזיז עבורנו כוכבים ממסילתם.
ועוד משהו:
המלחמה הזו הוכיחה לכל מי שטעה עד היום, כי גם מבחינה גשמית וצבאית אין צורך בצבא רגלים ענק וסדיר הבנוי על גיוס בכפייה אלא יש לעבות את חיל האוויר אשר מבוסס כמעט לחלוטין על אנשי קבע ומילואים וחיילי הסדיר עוסקים בו בתפקידים זוטרים ושוליים ביותר שאותם אפשר להעמיס גם על אחרים, בקיצור כל הסיפור על הצורך הדחוף בגיוס בכפייה הוכח במלחמה הזו כעורבא פרח.
נסתרות דרכי השי"ת אך אולי זו אחת הסיבות שהקב"ה הביא עלינו את הניצחון הזה דווקא בתקופה הזו – כדי לומר: הנה הוכח שהניצחון מגיע בידי חיל אוויר קטן וחכם, הניחו לבני הישיבות להמשיך לעסוק בתורה ולשמור בכך על קיום העם, אין לצבא צורך שירוצו על גבעות ולא יביאו כל תועלת.
