הליכי משא ומתן ליישוב מחלוקת או ביצוע עסקה מסחרית נעשים באמצעות תקשורת בין אישית.
מתברר כי הדרך להגיע לתוצאה נכונה של המשא ומתן, עוברת גם באופן העברת המסרים, לא רק תוכן המסרים חשוב, אלא גם "לאריזה" יש משקל רב ונבאר את הדברים.
מהות האדם היא לא הגוף או חומרים שונים המרכיבים את הגוף, אלא מהותו של האדם היא הנשמה אשר חשה מרגישה ומצויה בתודעה.
יכול וגופו של האדם יסבול מליקוי או מחלה אשר משפיעים על תפקוד הגוף, אך כל עוד האדם מצוי בתודעה, וחווה רגשות ותחושות, האדם יגדיר את עצמו כאדם חי [אין במאמר זה לבחון את הגדרת החיים על פי אמות מידה, הלכתיות, מדעיות או משפטיות, אלא רק לשרטט תובנה הנוגעת לנושא המאמר].
התובנה הנ"ל [לצורך מאמר זה] כי הגוף איננו מגדיר את עצם מהותו של האדם, יכולה להביא גם למסקנה כי התקשרות בין בני אדם היא איננה תקשורת בין גוף פיסי אחד לגוף פיסי אחר, אלא התקשרות מתקיימת בין נשמה אחת לרעותה, בין נשמה שיש לה תודעה, הבנה ורגשות לבין נשמה אחרת שיש לה גם תודעה, הבנה, ורגשות.
אם כן, עולה השאלה מהי שפת התקשורת של הנשמה ?
בעז"ה במאמרים הבאים נרחיב ונעמיק בשפת הנשמה, אך הבסיס לשפת הנשמה היא "האריזה" שבה השפה מצויה, ללא יסוד אין בניין וללא "אריזה" או כלי קיבול אין מקום להניח את התוכן והשפה כדי להעביר המסר שהאדם מבקש להעביר לחברו ובמלים אחרות שנשמה אחת מבקשת להעביר לנשמה אחרת.
דוד המלך חותם את פרק ל שבתהילים בפסוק: "למען יזמרך כבוד ולא ידום, ה' אלוקי לעולם אודך"
ומבארים המפרשים (מצודת דוד, מצודת ציון) כי דוד המלך מבקש מאת ה' שהנשמה המוגדרת בפסוק באמצעות המילה "כבוד" תמיד תביע תודה וזמירות, – למען יזמרך כבוד, זו הנשמה.
מדוע הנשמה מוגדרת במילה כבוד ? נבאר את הדברים בקצרה, [יש עומק רב בדברים, אך לעניין מאמר זה ניתן להתייחס לרובד אחד של משמעות הכבוד], הרב וולבה זצ"ל בספרו עלי שור (שער שני פרק שמיני) מסביר כי המילה "כבוד" נגזרת מהמילה כבד [כבדות] והמילה "קללה" נגזרת מהמילה קל.
מטרתה של הקללה היא להפחית את ערכו של האדם ולהפוך אותו לקל ומבוזה, כאילו הוא איננו קיים, לעומת זאת מטרת הכבוד היא לתת משמעות לערכו הפנימי והמהותי של האדם וממילא לתת ביטוי לעצם קיומו.
ביטוי של ערך וחשיבות יכול להשתנות מאדם לאדם ומחברה לחברה, יש אדם אשר מעריך ידע ולמידה וממילא בכך יהיה ניתן יהיה להביע את ערכו ואת עובדת קיומו של האדם.
לעומת זאת יש אדם אחר אשר מעריך כוח וגבורה וממילא שבכך ניתן יהיה להביע את עצם קיום נשמתו ואת ערכו [שבוע שעבר המאמר סקר את מבנה הנשמה ואת קיום ארבעת היסודות אש מים רוח ועפר המייצרים את מבנה האישיות של האדם]
לכן המילה כבוד מבטאת את עובדת קיומו של האדם קרי את נשמתו ואילו המילה קללה מבטאת את כילוי וביטול האדם קרי את נשמתו.
לאור האמור, ניתן להסיק כי שפת הנשמה היא שפה שיש בה ביטוי של כבוד, קרי מתן ערך וכבדות לעצם קיומה של הנשמה או הפוך שפה של קללה קרי קלות והקטנה מבטאים את כילויה של הנשמה.
מאחר ואנו חפצים להצליח בהליך המשא ומתן, הרי שיש לבחור בשפת הכבוד, קרי העברת מסרים באמצעות "אריזה" של הערכה ומתן כבדות ומשקל לאדם קרי לנשמתו.
ניתן להעביר כל מסר, לרבות מסרים קשים או מסרים של ביקורת וכדו' על ידי שפה של כבוד ומתן ערך, יש ללמוד כיצד מבצעים זאת, אך האריזה של המסר כדאי שתהיה באופן של מתן כבוד וביטוי של ערך לעצם עובדת קיומו של האדם.
