הכבשה והטורפים | ישראל במצב קשה, אבל ה"אשם" המרכזי כבר נמצא

1.
לאן מובילות העקבות: זו כבר לא פוליטיקת זהויות, זו כבר אנרכיה מבית היוצר של רודנים ודיקטטורים מההיסטוריה

כשהרצפה מלוכלכת, כשהבית מטונף והבלגן חוגג, עולה התהייה מי הוא זה שיצר את הבלגן הזה, מי לכלך, מי שפך את הבוץ. ולפעמים הלכלוך עצמו יכול לספק תשובות, אם מתוך הביצה העכורה יוצאות פסיעות ויש עקבות. העקבות הללו יכולות להוביל למי שיצר את האנרכיה ופיזר את הלכלוך.

כאוס, אנרכיה ומלחמת אחים, זו השיטה הטובה ביותר ודרך המוצא הטובה ביותר עבור פוליטיקאים כושלים שאין להם מה למכור, או שאין להם דרך אחרת לחפות על כישלונותיהם. וזו גם שיטת העבודה הטובה ביותר של קבוצות מיעוט כוחניות שמנסות להשתלט על סדר היום ולהתמודד עם חוסר היכולת שלהן להשפיע בדרך דמוקרטית וחוקית.

במדינת ישראל של 2026, שורר כאוס, שוררת אנרכיה כמעט בכל תחומי החיים. הזירה הביטחונית קשה, הבוץ האיראני לא נגמר, חמאס מתחמש, חיזבאללה מתחזק, הידיד הטוב ביותר של מדינת ישראל בבית הלבן הפך את פניו בצורה בלתי מוסברת לחלוטין, איראן החלשה והמוכה שהיתה קרובה לקריסה, פתאום מנצחת בתודעה הציבורית ושולטת בסדר היום, ומכאן הדרך שלה סלולה לשיקום מהיר של כל תכניות הטרור וההשמדה שלה ל"ע.

הזירה הפנימית מדאיגה לא פחות. אחרי שנים של הפגנות ואנרכיה בכבישים מכל מיני סוגים, בכל מיני שלטים וכל מיני מסרים, הכאוס הציבורי רק מתגבר ומתפשט לעוד תחומים, וכמובן מעל הכל האש מכוונת ישירות לציבור החרדי בהסתה נוראה ואיומה ורדיפה חסרת תקדים, שלא ראתה מדינת ישראל בכל שנותיה.

כשמביטים על מה שקורה, אין שום הסבר טבעי לתופעה הזאת, היא לא התרחשה מעצמה. ברור כשמש שמישהו יושב ומתכנן איך לקחת את הציבור החלש ביותר במדינה, הציבור שהכי קל לחבוט בו ולהכות אותו, ועל הגב השחוח של הציבור הזה לזרוק את כל חלאיה ותלאותיה של המדינה.

מדינת ישראל נמצאת במצב קשה, באמת בלי שום גוזמה. המדינה באמת לא הייתה במצב חלש כל כך ודווקא משום כך, בכלל לא מפתיע לגלות שנמצאו האשמים האמיתיים במצב: הציבור החרדי ושאלת הגיוס. אז נכון שמדובר בנושא מורכב שיש לדון בו במקומות הנכונים ולא על במות התקשורת, אבל גם לנושא הזה יש את הנפח היחסי והפרופורציונלי שלו בעוגה הכוללת של בעיותיה של מדינת ישראל, לא זו הבעיה האמיתית שצריכה להטריד את סדר היום, הבעיה הזאת היא יחסית בלבד.

בפועל, אם נשאל את האדם המצוי ברחוב שניזון בעיקר מהתקשורת שמייצרת את ההסתה ומכניסה אותה לרשתות החברתיות, נקבל את התחושה שיש למדינת ישראל רק בעיה אחת: החרדים. אם לא החרדים, כל הבעיות ייפתרו מיד ומדינת ישראל תהפוך להיות שוויץ של המזרח התיכון.

וכשדבר כזה קורה, אי אפשר שלא לראות באופן ברור ושקוף שיש כאן יד זדונית, שמישהו יזם את זה, שמישהו מעודד את זה, לא קשה להבין איך פתאום בבת אחת מתחיל הציבור החרדי לספוג גזירות בזו אחר זו, מגיוס, דרך מעונות, פגיעה בתרומות למוסדות, פגיעה בכל זכות בסיסית של דיור או סתם זכויות אדם, כל בר דעת מבין שאי שם יושב מישהו ומתכנן היטב את אופן הפגיעה ואת הגזירה הבאה.

היום כבר הגענו לשלב שהכאוס יצא משליטה. היום קשה להגיד שיש מישהו שמכוון את האירועים ומנהל אותם, אף אחד לא שולט כרגע בגובה הלהבות, אבל מה שקורה עכשיו הוא פרי "הצלחה" של האנשים שיזמו את הכאוס הזה ויצרו אותו, ועכשיו הם נהנים לראות איך האש משתוללת ללא שליטה.

בשיירת המכוניות שהתקיימה השבוע, כבר ראינו את השנאה הגלויה בעיניים, כשאזרחים יצאו מרכביהם, פגעו במפגינים והתקוטטו איתם. המראות היו קשים מנשוא והזכירו מלחמת אחים של ממש. כשרואים דבר כזה מבינים שאין היום מישהו ששולט במצב, אלא מדובר כאן בתוצאה של אנרכיה מכוונת שמישהו יצר כדי שהיא תצא משליטה.

הציבור החרדי לא יצא להפגנות עד היום, מלבד קבוצות שוליים שעשו זאת על דעת עצמם. בדיוק מהסיבה הזאת יש מישהו שנהנה לראות את המצב יוצא משליטה, יש מישהו שמרוויח רווח ברור מעצם קיומן של הפגנות, מעצם קיומה של אנרכיה ומעצם קיומן של תופעות שגורמות לאזרחי מדינת ישראל לשנוא את הציבור החרדי. והיום במצב שנוצר, אפשר לראות בבירור מי חוכך ידיים בהנאה ואומר: ניצחתי, אתם רואים שצדקתי. אלה האנשים שיצרו מלכתחילה את האנרכיה, וכשהיא יצאה משליטה הם אומרים "צדקנו, ניצחנו". ברור שניצחתם, יצרתם שנאה, וכשהיא התפשטה ושרפה כל חלקה טובה אז אכן ניצחתם, משאלתכם התגשמה.

ובמקביל, כאילו לא די בכך, השבוע כבר קיבלנו כותרות על משבר נוסף בין הצבא לציונות הדתית, זאת על רקע רפורמות חדשות שהצבא מחולל בתוך עצמו בתחומים שבגינם נלחמו גדולי ישראל בכל הדורות נגד גיוס בנות. עכשיו הציונות הדתית מוצאת את עצמה במצב בלתי אפשרי מול הארגונים הפרוגרסיביים השולטים בצה"ל, קשה להאמין שאנחנו רואים כותרות כאלה אחרי שלוש שנות מלחמה, אחרי שבני הציונות הדתית הם אלה שממלאים את כל היחידות הקרביות והם אלה שממלאים רח"ל את בתי הקברות הצבאיים. במקום שהצבא יוקיר אותם ויתן להם את כל מבוקשם, הצבא יוצר משבר יזום שיגרום לרבים מהם לעזוב את היחידות הלוחמות ולסרב פקודה, אי אפשר שלא להשתומם מול המצב הזה, ברור כשמש שמישהו יוזם פה משבר אחרי משבר, כאוס אחרי כאוס, מישהו מצית פה מדורות ונהנה לראות איך הן שורפות כל חלקה טובה.

היום המדינה כבר בוערת, היא מלאה בביצה ענקית של בוץ עכור ודביק, במצב בו כולם מפסידים וכולם ניזוקים. עכשיו נותר לנו לפחות לראות להיכן מובילות עקבות הבוץ היוצאות מהביצה הזאת, ללכת אחר העקבות ולראות לאן נגיע.

היעד הראשון אליו יובילו העקבות יהיה כנראה מערכת המשפט ולשכת היועהמ"שית. קשה מאוד לטשטש את העקבות המגיעות למקום בו יושבים אנשים ויוצרים מידי יום גזירות חדשות שאין להן כל הסבר או צידוק הגיוני, מלבד ניסיון ברור לייצר רדיפה נגד הציבור החרדי שבעקבותיה יבואו שנאה ומלחמת אחים.

לאן עוד מובילות העקבות? בינתיים קשה לדעת, אבל מהיום והלאה צריך להקשיב היטב ולשמוע גם את הפוליטיקאים, גם את אנשי התקשורת וגם את אנשי המשפט ואנשי הרוח למיניהם. מהיום והלאה, כל מי שיבוא ויגיד מסרים כמו: אני רוצה להיבחר כדי לרפא את העם הזה, אני אפעל לשנות, לתקן, כל מי שעומד להשתמש במילים כמו שינוי, ריפוי, איחוד, החזרת הצדק וכדומה, מיד הופך לחשוד פוטנציאלי או ביצירת המצב כדי להציג "פתרון", או בליבוי המצב או בשימוש ציני במצב כדי לגזור רווח פוליטי קטן.

השיטה הזאת לא הומצאה היום. בשיטות דומות השתמשו מנהיגים רבים גם במדינות דמוקרטיות וגם בדיקטטורות. פוליטיקת זהויות של הפרד ומשול היתה שיטה יעילה בה השתמשו ראשי ממשלה בישראל משני צידי המפה, כמו גם מנהיגים רבים באמריקה ואירופה. אבל שיטה אכזרית יותר של יצירת כאוס ואנרכיה כדי לשמור על שליטה, זו כבר שיטה בה משתמשים דיקטטורים ואותה ראינו אצל רודנים שונים מהיטלר, דרך סטאלין ועד מילושוביץ.

בשיטה הזאת למשל משתמשים ממש בימים אלה באיראן, שם משמרות המהפכה האכזריות שקיבלו עכשיו ניצחון ורוח גבית מידיו של טראמפ, זורעים פחד ברחובות ונוקמים בכל מי שניסה לחולל מהפכה, הם טובחים בכל מי שהאמין לטראמפ כשאמר "העזרה בדרך" והיום האומללים האלה משלמים מחיר כבד מאוד, עם הוצאות להורג יומיומיות שמושתקות, רק מדי פעם מצליחים גורמי אופוזיציה לשבור את החומות ולהגניב החוצה דיווחים, תיעודים ועדויות מזעזעות על המתחולל שם, בזמן שטראמפ משבח את המשטר, מחזק אותו ומשקם אותו, וארגוני "זכויות האדם" הפרוגרסיביים באמריקה שותקים ומתעלמים כאילו הם לא יודעים, הם כנראה עסוקים יותר מידי בפשעיה של מדינת ישראל בעזה.

לא צריך להיות מדען או חוקר כדי להבין לאן מובילות העקבות הדביקות היוצאות מתוך הבוץ העכור. את מי זה ישרת בדיוק? נצטרך לחכות ולראות, עוד מעט יתחילו הקמפיינים וכל מי שיתחיל לדבר על ריפוי, שינוי, ותיקון המצב, הופך להיות חשוד מרכזי וצריך לבדוק אחריו היטב היטב.

בינתיים, כל מי שמשתולל בכבישים על דעת עצמו בכל סוגי ההפגנות (שאינן מוכוונות ע"י גדולי ישראל שליט"א), הוא בעצם כלי משחק בידיהם של פוליטיקאים ציניים, הוא בובה על חוט בידיהם של פקידי דיפ סטייט נסתרים שנהנים לראות איך כולנו נגררים אחריהם והורסים לעצמנו את החיים כדי לשרת את האינטרסים הקטנים שלהם. כל מי שנותר במוחו עוד קורטוב של דעת או טיפ-טיפת כבוד עצמי, צריך לעצור ולשאול את עצמו מה בעצם הוא עשוי להרוויח משנאה, ממלחמות אחים ומהפגנות כאלה ואחרות. עם קצת תבונה ובעיקר עם מעט יושרה עצמית, התשובה תהיה ברורה.

2.
רגע לפני התהום: ככל שהאנרכיה תימשך, המצב עלול להתהפך דווקא לרעת סוכני הכאוס

את הכאוס והאנרכיה אנחנו צפויים להרגיש לצערנו עוד זמן רב, לא נראה שמישהו יכול, רוצה או מסוגל לעצור את זה. אבל מצד שני, אולי דווקא המשך ההידרדרות יכול להוביל לאיזשהו פתרון.

בסופו של דבר אזרחי מדינת ישראל לא טיפשים. אפשר למתוח את החבל, ולמתוח, ולמתוח, עד הרגע שהוא נקרע. החבל הזה כבר נמתח מספיק, ואם עוד מישהו ינסה ליצור פה עוד קצת שנאה הוא יגרום לחבל להיקרע.

משמעות קריעת החבל תהיה שאזרחי מדינת ישראל יגידו לעצמם: נמאס לנו. נמאס לנו משנאה, נמאס לנו מבלגן וחסימות כבישים, נמאס לנו מכאוס, אנחנו לא מאמינים לאף אחד שמדבר על ריפוי, על שינוי או על תיקון.

למי הם כן יאמינו? למי שיעשה שכל, למי שיבוא ויעשה תיעדוף ברור ויגיד: תקשיבו, הבעיות של מדינת ישראל בתחומי הביטחון, בתחומי הכלכלה, בתחומי החברה – הם כך וכך וכך, ואנחנו נפעל לנהל את המדינה בתיעדוף נכון, בכל נושא לפי הפרופורציה שלו. העם יאמין למי שיטפל קודם כל בביטחון, בכלכלה, ואחר כך יידרש גם לנושאים רגישים של דת וחברה בפרופורציה הנכונה ובהתאם לנפח שלהם בעוגת הבעיות הכללית.

מי שידבר ככה, יכבוש מיד את לב העם. אבל מי שינסה להשתמש בשנאה ובכאוס יגרום לחבל להיקרע. מאותו רגע והלאה, אזרחי מדינת ישראל לא יאמינו לו יותר. סוכני הכאוס הגיעו כבר לקצה, אי אפשר להמשיך מכאן, הצעד הבא הוא כבר התהום, הצעד הבא הוא קריעת החבל ואנחנו כאזרחים צריכים להבין את זה.

כל מה שנותר לאותם סוכני כאוס לעשות זה רק להמשיך עוד קצת, עוד טיפה, עוד צעד קדימה ואז החבל ייקרע. וכשהחבל ייקרע האמת תיחשף, עם ישראל יראה את מי שפילג אותו ושיחק בו. בינתיים נשאר לנו רק לעקוב אחרי העקבות הדביקים של הבוץ העכור, מהר מאוד נגלה לאן הם מובילים.

3.
מה שאי אפשר להסתיר: הערבוב בין שני הדיווחים חשף דווקא את האינטרס הקטן והצבוע

איש לא הזדעזע וכמעט אף אחד לא גינה, כשבשולי החדשות השבוע צוטטו דבריו של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, שחשף כי במהלך חיבור דו"ח הביקורת על מחדלי השביעי באוקטובר הוא התבקש ע"י גורמים בכירים בעיקר בדרג הצבאי, להוריד את פרק האחריות ולא לכלול אותו בדו"ח.

אנגלמן חשף את הדברים בנאום שנשא בוועידת השלטון המקומי, והדגיש כי הוא סירב לבקשה באומרו כי לאזרחי מדינת ישראל מגיעות תשובות על מה שהתחולל לפני המלחמה ובמהלך הטבח הנורא. הדיווח לא תפס מידי הרבה כותרות, וכלי התקשורת הממלכתיים שכבר הביאו את הדיווח, קשרו זאת מיד לעובדה שנתניהו עדיין מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית.

מבחינה זו, הידיעה הגיעה בתזמון טוב כשבמקביל נטען בכמה כלי תקשורת על דיל לכאורה שנרקם בין המפלגות החרדיות לראה"מ נתניהו, דיווח שקרי כמובן, אבל הוא דיבר בין היתר על כך שכחלק מאותו דיל, הסכימו המפלגות החרדיות לתמוך בחוק להקמת ועדת חקירה מהסוג שנתניהו רוצה להקים ולא ממלכתית כפי שהשמאל דורש.

אותם כלי תקשורת שערבבו בין הדיווחים, עשו זאת מתוך מבוכה ומתוך ניסיון להסתיר את ניסיון הטיוח מצד בכירי הצבא. אבל מבלי משים הם גם חשפו את הצביעות ואת החד צדדיות בכל הקשור לחקירת השביעי באוקטובר. הדרישה של מפלגות האופוזיציה ומפלגות השמאל היא להקים ועדה שתחקור רק את נתניהו, ונתניהו מנסה לקדם ועדה שתהיה מאוזנת לצד השני, מה שאומר שאין מצב כיום להקמת ועדה שתהיה ניטרלית ובלתי תלויה.

בינתיים, מתברר מי באמת מנסה לטייח את בדיקת הכשלים והאחריות, ושוב הציבור רואה כיצד מקבלי ההחלטות משחקים בו. אף אחד לא באמת חותר לחשיפת האמת, וגם אלה שדורשים לכאורה חקירה בלתי תלויה, מתגלים כמזוהים עם כאלה שמנסים בעצמם לטייח ולהסתיר. הדיווחים הללו שהגיעו במקביל, חשפו כי גם אם מישהו יצליח להסתיר את הכשלים והאחריות, הוא לא יצליח להסתיר את הצביעות והאינטרסים.

הטור פורסם במוסף 'יתד השבוע' מבית יתד נאמן, לתגובות: [email protected]