יו"ר ש"ס אריה דרעי השתתף אתמול בישיבת הקבינט המדיני בטחוני, לאחר שבשני הדיונים הקודמים נעדר. בזמנו דווח שהסיבה להיעדרותו, משום שנאלץ לעזוב את שולחן הממשלה בהוראת בג"ץ ונתניהו שנתן לו להיות משקיף מהצד בקבינט כפתרון וכפיצוי, לא סיפק אותו. משום שקודם ההצבעות נאלץ לצאת וממילא יכולת השפעה משמעותית ומהותית נלקחה ממנו, וכתוצאה מכך לא מצא טעם בהשתתפותו.
אך כפי שהזכרנו אתמול, הוא חזר והשתתף בדיוני הקבינט. אם לא די בכך, בש"ס דאגו להכחיש בנחרצות ולומר שהדיווח על סיבת היעדרותו, אינו נכון והכתב שפרסם אותו, בדה זאת מליבו.
קודם כל, איני רואה צורך לסתור את הדיווח. אם פוליטיקאי איכותי שבא לעבוד 'על אמת' ולא מעוניין בבזבוז זמנו רואה שאינו מצליח לפעול כפי רצונו, מדוע שישב בקבינט אם אין לו יכולת להשפיע על כיוונה של הממשלה? הוא לא בא לשם בשביל הקישוט. אם יש לו יכולת השפעה מצוין, אם לא, יש לו מספיק דברים לעשות.
מעבר לאייטם הפוליטי, יש פה אירוע הרבה יותר עמוק, שמתרחש לנגד עינינו. אריה דרעי, פוליטיקאי מנוסה שפתר אינספור משברים, דווקא הוא נמצא כרגע מחוץ למעגל קבלת ההחלטות, לפחות באופן פורמלי. דווקא האיש שבעיני רבים (אפילו מתוך אלו שלא בחרו בו), מצטייר כ'מבוגר האחראי' ו'ככוח המתון יותר' בקואליציה מודח מתפקידו הרם ומאבד יכולת השפעה משמעותית.
במבט פשוט היה ניתן שלא להבין את מהלך השופטים בהדחתו. האם הם מעדיפים שלוין, סמוטריץ ובן גביר ה'קיצוניים' יותר ינהלו את הרפורמה, האם לא היו רוצים שיבוא דרעי המתון והענייני ויפשר בין הצדדים. אותה התנהלות ראינו אצל היועמ"שית כשמנעה מנתניהו להתערב בעניין הרפורמה, 'ניגוד עניינים' היא קראה לזה. אם יש מישהו משמעותי בממשלה שמוכן לרדת מקידום הרפורמה מאוד מהר, זה נתניהו, אם כן למה לא לאפשר לו להביא פשרה שתניח את דעתם של כל אזרחי ישראל.
אך כמו שאמרנו, זה במבט פשוט. במבט מעמיק, אנו עדים פה להתנהלות מבישה של מערכת המשפט, שבשונה מכל גישור בחילוקי דעות המתקיים בין אנשים, שכל צד מבין שעליו לוותר על חלק משאיפותיו ולהתגמש לכיוון הצד הנגדי, בג"ץ אינו מעוניין בשום ויתור, אפילו לא על פסיק אחד. "אנחנו הנאורים ואנחנו נחליט מה נכון ומה סביר, ואתם האזרחים צריכים להודות בכל בוקר על כך שאנחנו מנהלים אתכם בתבונה". זו בדיוק הסיבה שמערכות המשפט 'הקפיאו' את אפשרותם של המתונים יותר בממשלה לפעול באופן חופשי בשינויים, כי אותם שופטים אי שם למעלה (יש שיאמרו למטה) יודעים שבקיצוניות שום דבר לא יצליח, ויותר מכך, עם ניהול האירוע יהיה בידי אנשים המצטיירים כקיצוניים, אפילו אם יקדמו בענייניות דברים שיש בהם הסכמה רחבה, עצם זהותם מעלה 'אנטגוניזם' אצל רבים בעם וממילא הלגיטימציה לשינויים תהיה פחותה.
'הקפאה' זה שם המשחק וצורת ההתנהלות של כל הכוחות המתנגדים לרפורמה. הם עושים זאת מתוך הבנה שככל שיצליחו למתוח את הזמן ולהקשות על ההתקדמות, כך הסיכויים לשינוי, בטח לשינוי משמעותי פוחתים והולכים.
מצאנו את הסגנון הזה גם אצל חברי האופוזיציה שקראו לחברי הימין להשהות את הרפורמה ולהקפיא את המהלכים, והציבו זאת כתנאי להידברות.
מי שחושב שכוחות האופוזיציה מעוניינים באמת ובתמים להגיע להבנות ולוויתורים מול חברי הקואליציה, לדעתי, הוא מתעטף באצטלה של תמימות ואינו מבין שכל השיחות וקריאות ה-'תעצרו ואז נדבר' אינן אלא הצגה של אנשים שמנסים להצטייר כמונעים מאידיאולוגיה אמיתית ולא מאמביציות אישיות. אך מה לעשות שהם פיזרו כבר יותר מדי רמזים על כך שכל מטרתם, זה לערער את יציבותה של הממשלה ותו לא.
לסיום: אם הימין באמת רוצה שינוי, הוא צריך לפרוס את הרפורמה לפרוסות דקיקות ומתוחכמות ולהעביר אותן בחקיקה איטית אך נחושה, כך שלפחות בתום הקדנציה של ה-4 שנים ומעלה, ימצא את עצמו במצב יותר שוויוני במדינה.
