שתי בעיות ופתרון אחד / עו"ד נתן רוזנבלט על המהלך של ח"כ אריה דרעי

מעט מאוד זמן הספיק אריה דרעי לכהן במשרד הפנים בקדנציה הנוכחית. אם מנכים את התקופות שלפני ואחרי מדובר בשבועות ספורים בלבד, אשר לא מספיקים לפוליטיקאי אפילו להתרווח על הכיסא. אבל אריה דרעי הוא לא פוליטיקאי רגיל והוא אכן הספיק כמה דברים, ביניהם פעולה אחת קטנה לכאורה, סך הכל מינוי של איש מקצוע למשרה משעממת, אך את השפעתה החיובית נראה בעזרת השם לדורות.

הכירו את מועצת התכנון העליונה, הגוף שאיש לא מכיר אך הוא קובע את עתיד התכנון עבור כולנו, היכן תקום עיר והיכן ייגנזו התוכניות שכבר היו ואיזה אופי יהיה לאיזה מקום. עד היום קולנו כציבור חרדי לא נשמע כלל במסדרונות הוועדה והתוצאות בהתאם, "הם" הואילו ברוב טובם לזרוק לנו פירורים, שגם הם נלקחו מעמנו לעיתים קרובות, עיין ערך חריש ז"ל הי"ד.

השרים החרדים מומחים בדרך כלל במינוי מקרובים למשרות אמון. היתרון: אין צורך בשום עבודה, מכריזים כי פלוני הוא מהיום הסמנכ"ל לענייני פרוטקציות וזהו. החיסרון: ביום שהשר הולך, כולם הולכים עימו יחד.

לא כן הפקידים המקצועיים, המינוי שלהם קשה ומפרך. הם צריכים לעבור שבעה וועדות ושבעים עיניים, אבל מרגע שעברו את הכל ומונו, רק חברה קדישא תוציא אותם משם, או הפנסיה – המוקדם מביניהם.

המפד"לניקים היו הראשונים להבין את זה, ודאגו למנות את אנשיהם למשרות "המקצועיות" בכל המשרדים שם ביקר שר שלהם, והיו רבים כאלו. כל ראש כולל/טוען רבני/רב שכונה מכיר את המינויים הללו בעבר ובהווה, שרים חרדים נכנסו וניסו להיפטר מאותם פקידים ולשווא.

קחו למשל את היועצת המשפטית לממשלה, זה אבסורד נוראי: אתה משלם משכורת גדולה לפקיד שאמור לעזור לך ליישם את המדיניות והדבר היחיד שהוא עושה 24/7 זה להפריע לך ביישום אותה מדיניות, אבל אתה לא יכול לפטר, כי היא מונתה "מקצועית". כלומר, השר (סער במקרה הזה) מינה בפועל וזהו, כך גם הרמטכ"ל, המפכ"ל ועוד, שישים וארבעה ח"כים לא מצליחים לפטר פקיד אחד שמונה על ידי שר אחד לשעבר.

דרעי ניסה, לא מספיק אולי, אבל ניסה, למנות אנשים כאלו למשרות בכירות בשירות המדינה. היו לו – ולנו – הרבה הצלחות וגם כישלונות כמובן. המטרה של המינוי איננה חלילה להיטיב במשהו עם הציבור החרדי על פני אחרים, אלא אך ורק שלא נגרע מהכלל. שיבינו שיש כאן גם חרדים במדינה הזו, וגם להם יש צורך בדירות למשל.

ישבנו השבוע עם הרב נתן אלנתן, המינוי שדרעי הצליח להכניס בתקופה הקצרצרה שלו כשר הפנים והבריאות. האמת היא, שזה אפילו לא השר אלא וועדת איתור מקצועית, אך כמובן שלכבוד השר יש מילה והוא משתמש עמה כשצריך. אנחנו – חברי וועדת הדיור והעוסקים בתחום – ביקשנו את הפגישה והוא נעתר, גילינו אדם משכמו ומעלה, תלמיד חכם גדול וחד הבנה, בעל סבר פנים יוצא מהכלל, עם היסטוריה אישית מרתקת במיוחד (נולד בבוכרה, למד בבתי אבות פוניבז', חיבר ספרי הלכה, היה רב קהילה וגם להבדיל סגן ר"ע ת"א).

הוא בפירוש לא מדבר רק על הציבור החרדי ואפילו לא בעיקר עליו, אלא רק מנסה לראות איך אפשר לשלב את צרכי עמך המרובים עם צרכי המדינה כולה.

אנחנו יושבים ומדברים על שתי בעיות אסטרטגיות שיש למדינה: היעדר דיור לחרדים ואיבוד הגליל. הנושא הזה שווה טור בפני עצמו, אך היות שנותנים לי לכתוב רק אחת לשבוע, אנסה על קצה המזלג.

השבוע נפתחה שנת הלימודים במדינת ישראל בכל העיריות והמועצות, בגליל העליון קיימת מועצה אזורית (שזה הרבה כפרים ויישובים קטנים) בשם משגב, יש לה מעל שלושים אלף תושבים על שטח של פי שלושים ממודיעין עילית עיר מגוריי, אך רק מאתיים ילדים שם עלו לכיתה א' – פחות מרחוב אחד בעירי, וגם זה בעיקר משום שבתוך המועצה יש גם כמה יישובים ערביים. בעבר נפתחה שם כל שנה עם אלפי ילדים ועכשיו כמעט כל הגנים הפכו כבר מזמן למועדוני קשישים, שגם הם כבר החלו להתרוקן לכיוון שסופו ידוע.

זו תמונת המצב של הגליל, ובעיקרון תוך דור או שניים אפשר יהיה להגיד קדיש על כל הגליל ולהכריז עליו כמדינת גלילסטאן עם ערבית כשפה היחידה. מי שהציל את המצב זה כמובן הבעיה השנייה, היעדר דיור שהביא לכך שהחרדים מגיעים לגליל ומצילים את מדינת ישראל, כפשוטו. תזכרו את זה בפעם הבאה שנהג המונית ירצה להבין מדוע החרדים לא מתגייסים לצבא.

כך למשל בחיפה, טבריה, צפת, כרמיאל וכמובן נוף הגליל ועוד, והעיקר העיקר זה האירוע שתואר כאן בהרחבה מראש בחודשים האחרונים וברוך השם השבוע הוא יצא לאור: קבוצה איכותית בראשות גאון העסקנים רבי רפי הופמן זכתה במכרז להקמת 1500 דירות במזרח עכו במחירי עלות כמעט, זוהי בשורה שכל מילה שנכתוב עליה תמעיט מערכה. רק נגיד, שלא היה כדבר הזה עשרות שנים, ההשלכות של המהלך הזה הן בלתי מוגבלות (התב"ע במקום היא 8000 דירות לפחות, זה עיר בגודל של אלעד), מבחינת יישוב ארץ ישראל לא יכול להיות מושלם יותר: השכונה חוצצת בין ג'דידה מכר לבין כאפר יאסיף ועכו. זה היום עשה השם נגילה (באיפוק ובשקט וד"ל).

אין שום סיבה לחוש אי נעימות מכך ששמים "אותנו" לעצור "אותם", אשרינו שזכינו ליישב את ארץ הקודש. גם אני רואה את נכדיי הצפתיים לעיתים רחוקות יותר ממי שגר במרכז, אך לכך נוצרנו. את מה שאחינו הדתיים עושים ביו"ש, אנחנו עושים בגליל ובנגב. לולא דמיסתפינא, הייתי אומר שלכך גלגלה ההשגחה את גזל חריש, בבחינת לא נבנתה הגליל אלא מחורבנה של חריש.

שני המוקדים הקודמים העיקריים של ההתיישבות החרדית (בבניה חדשה) הם טבריה / פוריה ונוף הגליל/הר יונה, בשניהם אישרו בשבועות האחרונים כמה אלפי דירות חדשות, בין היתר בזכותו של הרב אלנתן האמור, וכאן אנחנו מגיעים לתוכנית שהצעתי (גילוי נאות: יש עוד אנשים שחשבו ועובדים על כך, בראשם ידידי משה לויפער מייסד קהילת תו"א בטבריה):

הר יונה מתרחבת צפונה וטבריה דרומה, הן הולכות ומתקרבות זו לזו, כאשר בין לבין ישנם שטחים עצומים וריקים, ניתן פשוט לחבר ביניהם וליצור סוג של עיר חרדית בגודל של בית שמש וחצי. בדקנו: בכל המרחב אין יישוב ערבי אחד למרבה הפלא, וכמעט אין יישוב כלל, אין גם קרקעות קק"ל וכל מיני צרות של ירוקים שלא אוהבים את השחורים. בקיצור: אין שום סיבה שלא לפתור את שתי הבעיות בו זמנית: כאן יש מספיק דירות לדורות עבור הציבור החרדי על כל גווניו, והרוב היהודי בגליל יהפוך לעובדה עד ביאת גואל צדק.

הרב אלנתן וצוותו המסור (ביניהם עו"ד חרדי בכיר ומשפטן חסיד גור) בודקים כעת את העניין (יש בעיות שצריך לפתור, כבר דיברנו על הייסורים שבהן נקנית ארץ ישראל) ואנחנו מצפים לתשובתם, נעדכן בלי נדר.

קל מאוד לשבת על סיפון גונדלה בתעלות ונציה באיטליה (שזה בדיוק מה שאני עושה כרגע בעת הקלדת הטור, אמיתי) ולשפוט מה אחרים צריכים לעשות, אך אנו כעת בחלון הזדמנויות צר ומאיר שטרם היה כדוגמתו, בבחינת משל "המלך בשדה" שנאמר על ימי הרחמים והסליחות. תחל שנה וברכותיה.