למה רשיון, למה? אין, אין על אוטובוס! / משה לוי בטור הומור

למה רישיון?

מה רע באוטובוס, אה?

ובכלל,

איך אתם מוותרים על ישיבה באוטובוס עם-

ההוא שכותב לידך משהו על פתק ואתה מנסה לקרוא כל הנסיעה.

ההוא שמסתכל על משהו במכשירו ונשפך מצחוק בקול מעצבן, עד שאתה מחשב כבר מה העונש על רצח במדינה.

ההוא של ה’נהג אפשר מזגן’.

ההוא שעושה לו פרצוף של ‘אתה נורמלי? אמצע החורף!’

ההוא שפותח את החלון שמעליו.

ההוא שסוגר לו אותו.

ההוא עם הילד שמפספס בקושי דקה אחת לשאול ‘מתי מגיעים?’

ההוא שיושב מאחוריך ומתעקש להפוך לך את הכיסא שלך לכיסא מסאז’ מפנק באמצעות רגליו.

ההוא שכל הנסיעה מנסה לייצב את הידית שלו בחוסר הצלחה.

ההוא שכל הנסיעה מספר לילדו על מה רואים בחלון ומציף אותך במידע ‘חיוני’ ששווה כל שנייה של היעדר השינה שלך, ומזרים בך כוחות מחודשים.

ההוא ששומע בנגן בעוצמה שזקנה בסוף האוטובוס סותמת את אוזניה.

ההוא שאוכל דוריטוס חמוץ חריף ומביא את האוטובוס לרמת זיהום לא חוקית עד שההוא ‘הסוגר את החלון’ עושה את הבלתי יאומן ופותח אותו.

ההוא ששותה לבן בקולי קולות ל’רווחת’ הנוסעים.

ההוא בן ארבעים שעושה אדים על החלון ומצייר עבמי”ם שאמורים היו להיות פרצופים.

ההוא שצועק ‘נהג! הפעמון לא עובד אני צריך לרדת’ תוך שהוא לוחץ על הכפתור של המזגן שוב ושוב.

ההוא שמוריד נעליים וגורם לך לגעגוע עמוק לריח הדוריטוס.

אחחחח… אין, אין על אוטובוס!