ממשלה בלי סייעתא דשמיא / דעה

ראש הממשלה אמור לטוס בימים הקרובים לארצות הברית (כי ברוב הגלובוס הוא לא רצוי) שם תתקיים עצרת האו"ם, אתמול נודע כי מטוס כנף ציון יצטרך לעשות עיקוף ארוך והסיבה המפתיעה (את מי שחשב שהכל כרגיל): סירוב רוב מדינות אירופה לאפשר למטוס לחלוף במרחב האווירי שלהן.

אם לא די בכך הגיעה הודעה מממשלת ספרד כי היא לא תשתתף בתחרויות ספורט שונות בהן ישראל תשתתף, החרם הזה מצטרף לזה של מדינות נוספות שכבר הודיעו על כך בשבועות האחרונים, מה שאנו חווים זה המצב הקרוב ביותר לחרם, שלא לדבר על מאות אלפי חיילים וקצינים בהווה ובעבר שחוששים לטוס לאירופה מחשש שייעצרו.

אין לנו הבנה בכלום אך יש לנו אמונה וניסיון ושניהם אומרים שאי אפשר להציק לילדים של הקב"ה ולצפות שהוא ישתוק על כך, כל אחד מבין שאין זה מקרה שבדיוק ביום שנעצרו כ"ט בני ישיבות רק בגלל שרצו לטוס לרבם באירופה, באותו יום הגיע התשלום שראש הממשלה לא יכול לטוס יותר מעל שמי אירופה.

אין זה מקרה שככל שמעמיקים את החרם על לומדי התורה מתגבר החרם על המדינה בחו"ל, וככל שמקצצים יותר בזכויותיהם של עמודי עולם ומאלצים אותם להתפרנס זה מזה – העולם דוחק את מדינת ישראל לפינה ומאלץ אותה לבנות משק פנימי ללא ייבוא ויצוא, כמעט כקוריאה היינו כרוסיה דמינו.

שימו לב מתי ארע הגדול שבאסונות של המדינה: ביום שמחת התורה (!) שבועות ספורים לאחר פקיעת החוק שהסדיר את מעמדם המיוחד של בני הישיבות, כיבכול ברגע שהופסק היחס המיוחד לבני התורה הופסק בעולם היחס המיוחד לעם התורה, ביום פקיעת החוק הסתיימה הסייעתא דשמיא המופלאה שליוותה את ראש הממשלה הנוכחי ואת כל ממשלתו ומאז הממשלה בלי סייעתא דשמיא.

וגם בחזיתות השונות: המצב העגום לא ייפתר בהכנסת עוד אוגדה לעזה ועוד דיוויזיה לחאן יונס, גם לא בפתיחת מחלקה נוספת במשרד החוץ להסברה ישראלית כפי שנעשה השבוע, זה לא מה שיביא לא את השלום ולא את החטופים, אלא קודם כל לגעת בשורש הבעיה והיא השאלה מה בוחר אותנו מכל העמים ומייחד אותנו מכל האומות, אם אין תורה אין עתיד, בינו נא זאת.