אלפי חסידים תקועים – באחריות ממשלת ישראל / דעה

אי אפשר לומר שלא ידענו מראש, הכתובת הייתה על המסך של כל נמל תעופה במזרח אירופה: כאשר חמישים אלף איש צריכים לעבור במעברים יבשתיים בתוך 24 שעות ברצון להגיע הביתה לשבת – היה ברור שזה ייגמר בכאוס, וזה על הראש של הממשלה הנוכחית שלא נקפה כמעט אצבע לכך.

איך הגענו למצב הזה? זה פשוט וכמעט שארע לי אישית, על מנת להספיק את הטיסה שלי (שישי לפנות בוקר, קרקוב) יצאנו מאומן בצום גדליה עם שחר כאשר התכנית הייתה לסיים את הצום בליזענסק, פולין אחרי כל הגבולות וקברי צדיקים, ולפנות בוקר להמשיך לשדה התעופה.

בפועל מה שקרה זה שנתקענו בגבול בתוך שאר המוני ישראל, הגבולות הללו לא בנויים למעבר מאסיבי של אנשים אלא לטפטופים ומשאיות סחורה, כל רכב זה עשרים דקות בערך (האוקראינים חוששים ממשתמטי גיוס והפולנים חוששים מפליטים ולכן פותחים פעמיים כל מכסה מנוע), כפול חמישים רכבים ואוטובוסים שהתווספו בגלל החג זה סדר גודל של עשר שעות.

כך קרה שסיימנו עם הגבול בשתיים לפנות בוקר ונסענו ישירות לשדה התעופה אליו הגענו בחסדי השם באיחור קל בלבד, עיכוב נוסף של עוד חצי שעה והייתי יכול להישאר לשבת בפולין, לאלפים אחרים היה קצת פחות מזל והם שם עכשיו.

לפני חצי שנה פצחה מדינת ישראל במלחמה מול איראן אלפים נתקעו במדינות שונות אך שרת התחבורה פעלה ועשתה באמת ככל יכולתה על מנת לצמצם את הלחץ, היום אנחנו במצב של מספר לא פחות מכך של ישראלים שתקועים במדינות עולם שלישי ללא מזון או מקום שהייה מתאימים לשומרי שבת והממשלה? לא נראה שזה מעניין אותה בכלל.

נכון, הממשלה לא אחראית למעשיו של כל יחיד אך במקרה הזה הכישלון הוא של הממשלה שכן נאמר לה מראש כי יש צורך בתגבור הגבולות והמולדבים ביקשו השתתפות כלכלית כדי לתגבר את הגבולות והקיבולת ולא קיבלו, כנראה שדמם של החסידים סמוק פחות – לגזור ולשמור לפעם הבאה שידברו איתנו על שוויון.