אחדות פוליטית חרדית – צו השעה / דעה

אתמול נודע כי במסגרת ההסכמים הפנימיים ביהדות התורה יתפטר ח"כ הרב אייכלר לטובת ח"כ הרב פינדרוס, מבלי להתייחס לעניינים הנלווים כמו מינוי הרב אייכלר כסגן שר התקשורת (הוא מתאים לכך מאוד לאור הרקורד של כמעט חמישים שנה בתחום) הרי שמדובר בעניין חיובי מאוד בהוותו דוגמה ומודל לכלל הציבור ובפרט לצעירי הצאן כי הסכמים יש לכבד, נקודה.

מפאת הרגישות לא ניכנס לשום דוגמאות אך המבוגרים שבינינו זוכרים מערכות בחירות סוערות, בעיקר בתחום המוניציפאלי על רקע אי כיבוד הסכמים חתומים ובשבועות האחרונים החלו להישמע קולות צורמים מהנציגים הפוליטיים בעקבות השאלה באיזה אופן לכבד את ההסכם, לפיכך טוב עשו באגודת ישראל שחתכו את העניין מהר ונתנו לכולנו לנשום לרווחה.

מבחינת האינטרסים החרדיים הכלליים אין הבדל בין שני הח"כים המתחלפים שניהם בעלי וותק של עשייה ברוכה וייצוג מכובד ושניהם מונו בידי גדולי ישראל ואם הם סומכים ידיהם עליהם אנחנו כמובן מצטרפים לכך.

ומכאן התחינה לנציגים שלנו שלא תמיד קולטים עד כמה מסתכלים עליהם ועל מעשיהם: גם אם יש ביניכם חילוקי דעות ואפילו כעסים פנימיים לגבי חלוקת משרות או תקציבים – בבקשה ממכם חסכו זאת מאיתנו, היכנסו לחדר סגור ולבנו את הדברים היטיב ביניכם ואם יש צורך – כמו במקרה הנוכחי – תלכו לבית דין מוסכם שיכריע את הדברים ביניכם, אנחנו לא צריכים לשמוע איומים פנים חרדיים, די לנו בצרות הכלליות מבחוץ.

התקופה הקרובה עומדת להיות המכריעה ביותר בתולדות העסקונה החרדית, על שלחן הניתוחים נמצאת התורה הקדושה בעצמה והמשך קיומנו כציבור חרדי, המלחמה הפעם איננה על שיפורי עמדה אלא על החיים הרוחניים עצמם, הציבור החרדי זקוק לכל גרם של אנרגיה של הנציגים שלו בכנסת ואינו יכול לסבול כאשר אנרגיות אלו מופנות כלפי עמיתים בפנים.

ואף בצד השני יודעים זאת, ולפיכך מנסים בכל דרך לסכסך בינינו לבין עצמנו באמצעות שתילת תככים פוליטיים וליבוי חילוקי דעות בין הצדדים, כפי שנחשף השבוע בתקשורת עובדים קשה במרתפי השמאל על כך שנריב כי הם יודעים שכוחנו באחדותנו וחולשתנו במריבותנו.