לשאלת רבים, האם מותר להזמין אוכל בשרי, מוולט או תן ביס, ואינו יודע אם המשלוחן שומר תורה ומצוות או גוי, [והוא נוגע להרבה בנות חרדיות שיוצאות לשוק העבודה ומקבלות כסף כל חודש להזמנת אוכל לעבודה].
הנה אף באינו שומר תורה ומצוות יש לחוש שמא יחליף את האוכל. (עי' שו"ע יו"ד סי' קי"ח ס"א וס"ח, וסי' קי"ט ס"ז ובכה"ח סי' קי"ח סק"ו וסקפ"ג וס"ק קיא) וכן הורו הפוסקים לכתחילה בתורת חומרא, שהחשוד על הדבר אינו נאמן, אך מ"מ יותר קל, וכ"ש אם השליח מקפיד על כשרות, וכמו שהו"ד הגר"מ פינשטיין זצ"ל בספר רשומי אהרן (ח"א סי' קיח אות ב').
ואמנם יש לצדד כאן כמה צדדים להתיר.
א). בזמנינו שיש אפשרות לעקוב אחרי השליח דרך המחשב, אם יש כאן היתר שמבואר בשו"ע סימן קי"ח ס"ז שאם שלח על ידי גוי בלא חותם אם אותצו מקום מעבר לרבים, מותר, הוא ירא שמא יראנו אחד מהעוברים ויתפס עליו כנגדו, ואף שברכב היתר זה אינו שייך (עי' שו"ת מבי"ט ח"א סי' ר"ח ד"ה אבל נוכר ושו"ת בית שלחמה יו"ד ח"א סי' קפ"ז ד"ה אלא לגבי השולח בספינה או ברכבת) מ"מ בזמנינו רוב המשלוחים הם ע"י אופנוע, ואף אינו לכתחילה וכמ"ש בשו"ע שם, מ"מ בט"ז שם סק"א כתב בשם התורת חטאת כלל לב ס"ט שבשכונת ישראל יש להתיר ושכן נהגו, וכן כתב בחכמת אדם כלל ע' ס"ח, ובערוך השלחן סכ"ו, ויש שדנו שהאופנוע יכול ללכת למקום צדדי, וגם בזה י"ל שאפשר לעקוב אחריו כל הזמן.
ב). עוד י"ל שאין לו הנאה ורווח בהחלפת הבשר כמבואר בשו"ע ס"י, וגם יש לצדד שפרנסתו ע"י זה כמ"ש בפרי חדש סי' קי"ח סקי"ח ד"ה תשובה, ואף שהרבה אחרונים חלקו ע"ד מ"מ אפשר לצרף דבריו במקום ספק, עי' בית שלמה שם, ושו"ת אבני צדק יו"ד סי' נד ומנחת פתים סי' קל ס"ד ובשו"ת תשובות והנהגות ח"ב סי' שע"ב, וכן כתב בנ"ד מו"ר הגאון רבי שמאי קהת הכהן גראס שליט"א בשו"ת שבט הקהתי ח"ג סי' רכ"ח בשם הגרשז"א האם מותר לשלוח ממוסד אחד למוסד אחר קדירה עם בשר מבושל עבור התלמידים שם ע"י שליח חילוני שיש לו רכב בלי שישראל שומר תורה ומצוות מלווהו ובלי חותם בתוך חותם, וכתב שם שהציע את השאלה להגרשז"א זצ"ל והשיב בפשיטות שמותר ואין צריך לחוש כלל שמא יחליף בשר כשר בנבילה, והוסיף גם משום שירא הנהג שיפטרו אותו אם יתפשו אותו שמחליף את הבשר, עכת"ד.
ג). ועוד אפשר לצרף בזה עמש"כ הראשונים הריב"ש והרשב"ץ והו"ד בכה"ח שם ס"ק פט שאפשר חהסמך על כתב הכשר החתום ביד בי"ד, וא"כ ה"ה הכא שאפשר להסתמך על הקבלה של בית העסק.
ד). עוד אפשר לומר בזה שכל האיסור של בשר שנתעלם מן העין הוא דוקא בגוי, אבל ביהודי אף שאינו שומר תורה ומצוות אף שהוא חשוד מ"מ לא מצינו בפוסקים ששייך בו הדין של בשר שנתעלם מן העין, ועם על הצירופים הנ"ל נראה שמעיקר הדין יש להחמיר בזה, אך מ"מ היכא דאפשר ראוי להקפיד בזה, אך מ"מ אם כבר נשלח אם אינו שומר תורה ומצוות ואף עם גוי מותר לכתחילה לאכול את האוכל.
ה). עוד נראה להקל אם ניכר שלא שינו ונגעו באוכל, וכמו שנתבאר בשערי יוסף הל' עובד זר בבית הישראל בדיני בשר שנתעלם בעין, וכן הביא בנ"ד בספר אהל יעקב מאכלי עכו"ם עמ' תרפד בשם הגר"א נבנצל שליט"א, [וע"ע בדבריו בשו"ת מציון תצא תורה עמ' רנ] וכעי"ז הביא שם בשם בעל האבני ישפה כיון שהאוכל מבושל שונה ממקום למקום וכל מטבח עושים בסגנון שלו הרי הוא כמו סימן ע"ש.
תבנא לדינא: לכתחילה יש להזמין אוכל בשרי ממקום שישלחו את האוכל ע"י משלוחן שומר תורה או מצוות, ולא ע"י גוי או חילוני, אלא א"כ האוכל יהיה סגור בשני חותמות ושקיות של המסעדה [כמצוי בדרך כלל] או שהאוכל חתום בחותמת כשרות, שבזה אין איסור בשר שנתעלם מן העין, ומ"מ אף אם הזמין באפן האסור [והאוכל אינו סגור] אפשר לאכול את האוכל.
