סיור ברובע עם פינדרוס: "אנחנו בגלות, לא מנצחים במלחמות חזיתיות" | ראיון חג

ערב חג הסוכות, רחובות העיר העתיקה בירושלים וסביבותיה מלאים ביהודים תושבי חו"ל שבאו לחגוג את חגי תשרי בארץ הקודש ובירושלים, גם התושבים במקום ממהרים איש איש להכנותיו לקראת החג, קולות הפטישים של בניית הסוכות מפנים את מקומת להתמקחויות עם המוכרים בשוק ארבעת המינים שנדמה שפתח לו נציגויות בכל פינת רחוב.

אנחנו בדרך לעוד ריאיון חג עם אחד מבכירי הפוליטיקאים היום ביהדות התורה, ומי שעמד לא פעם בחזית סערות ציבוריות בבחירות לרשויות המקומיות באלעד, ובהתנדנדות על מקומו בכנסת כל פעם מחדש. הוא היה ראש עיר של עיר התורה בערי יהודה – ביתר עילית, עבר דרך מועצת עיריית ירושלים, וכיום הוא חבר כנסת של סיעת דגל התורה.

כשאנחנו יושבים בסמוך לחורבת רבי יהודה החסיד, משתף אותנו חבר הכנסת יצחק פינדרוס מדגל התורה, בעמדותיו על הסוגיות העומדות על הפרק, מתייחס להתבטאויות שונות שלו מהעבר, בראיון לא שגרתי מסביר למה הוא וחבריו ממעטים להתראיין לאחרונה, וגם נזכר בערגה בתקופתו במועצת עיריית ירושלים.

חורבת רבי יהודה החסיד מבחוץ.

מראיין: נפתח בשאלה מה עמדת יהדות התורה בנוגע לרפורמה המשפטית, לאחר פרסומים שונים שטענו שהחרדים מבקשים לעצור את קידום הרפורמה.

פינדרוס: כדאי לחדד את ההבדלים בינינו לבין הציונות הדתית, בשאלה איך מתמודדים עם התנועות הליברליות כביכול, מה שמכונה היום פרוגרס. יש ויכוח איך מתמודדים עם הדבר הזה, זה ויכוח שמתנהל כבר 150 שנה מראשית ימיה של תנועת ההשכלה. ברור שכולם רוצים את אותה המטרה בסוף, להרבות כבוד שמים, אבל אצלנו התפיסה שהובילו גדולי הדור שלנו החל מהחזו"א, מרן רבי אהרן קוטלר, הבריסקער רב, וביתר שאת אצל מרן הרב שך זצוק"ל, שככל שנבנה את עצמנו מבפנים כך נשפיע יותר החוצה, בבחינת הגביע שעולה על גדותיו. זאת לעומת התפיסה האחרת לנסות להשפיע החוצה באופן אקטיבי.

עכשיו מטבע הדברים יש לא מעט מפגשי אינטרסים בדרך, כי הרי בשביל לחיות כאן בארץ אתה צריך שיהיו לך נציגים בכנסת, כדי שעולם הישיבות יוכל להתקיים צריך שמישהו ידאג לו.

וצריך לזכור שמבחינתנו עולם הישיבות הוא לא מטרה סופית, עולם הישיבות גם משפיע החוצה לכל העולם לא רק על כלל ישראל.

מראיין: אז המטרה שלכם בפעילות בכנסת היא לא רק בני הישיבות?

פינדרוס:ממש לא, המטרה שלנו היא תיקון העולם כולו. אנחנו מאמינים שאם יהיה עוד בחור שילמד דף גמרא בישיבה זה מקדם את תיקון העולם. בשביל להגיע למטרה הגדולה, יש בדרך דברים שצריך לדאוג להם, כמו זכויות כמו תקציבים לישיבות וכדומה.

ניתן אולי לזקק את המסר באמצעות האמירה הידועה בעולם הישיבות: אם יהודי מחלל שבת בפרהסיה בפריז זה כי בחור ישיבה קצת הרפה בדקדוק המצוות בירושלים.

מראיין: אם בסוף אתם דואגים לעולם הישיבות, למה אתם לא הולכים עם השמאל, הרי הם מוכנים לתת תקציבים הרבה יותר גדולים לעולם התורה.

פינדרוס: בדיוק מאותה סיבה שאמרתי, בסוף מטרת העל שלנו היא לא רק דאגה למגזר החרדי או אפילו לעולם הישיבות, יש לנו אחריות על כלל ישראל, וברור שאם השמאל בשלטון זה ירחיק את הציבור המסורתי מהיהדות.

בעצם אנחנו פועלים כל הזמן בשני צירים מקבילים, האחד דאגה פנימה לעולם הישיבות, על מנת שיקרין החוצה וישפיע טוב לעולם. והציר הנוסף הוא הדאגה לציבור המסורתי, יש לנו אחריות כלפי כולם.

מראיין: איך כל הגישות הללו משפיעות על דרך ההתמודדות שלכם עם בג"ץ?

פינדרוס: ברור שבית המשפט מפריע לנו, ברור שאנחנו לא מרוצים מהמצב הקיים. אבל הדרך שלנו בדברים האלו ללכת בעקיפין ולא באופן של מלחמה ישירה. לכן בהתחלה תמכנו ברפורמה, אבל ברגע שזה הפך לסמל ולמאבק, אנחנו לא מתעקשים להיכנס בקיר. צריך לחשוב על טקטיקות נכונות לכל מצב.

הצהרות הם ודאי לא מועילות כעת. באופן כללי הצהרות במערכת הפוליטית לא תורמות לקידום העניין אף פעם. ולכן אם זה לא הולך כעת, נחכה להזדמנות אחרת, אנחנו במערכה הזו כבר 75 שנה. אז נכון שעל הדרך חשוב לתקן ולקדם מה שאפשר בכל התחומים, אבל אסור לשכוח ולהתבלבל בדרך, אנחנו דבר ראשון דואגים לעולם התורה, שהישיבות ובתי הספר והחיידרים יוכלו להתקיים בצורה טובה.

זה לא שאנחנו נגד הרפורמה, אנחנו בעד לגמרי, זה ברור שאנחנו רואים בבית המשפט העליון אחד המפריעים הגדולים ביותר גם לזכויות של הציבור החרדי, וגם כמוביל אג'נדה פרוגרסיבית שדיברתי עליה קודם.

מראיין: אתה מבין שקשה להסביר תקשורתית את ההיגיון הזה שאתה מנסה לשרטט מאחורי הפעילות שלכם בנושא הרפורמה ובכלל?

פינדרוס: נכון, אנחנו לא עוסקים בהסברים לתקשורת. החזו"א לא התראיין לתקשורת.

מראיין: כן, אבל לא חשוב להסביר את הדברים לפחות לציבור החרדי פנימה?

פינדרוס: לא, אם צריך להסביר דברים כאלו, זה תפקידם של ראשי הישיבות, לא של פוליטיקאים. שום הצהרה מפורשת שלנו כפוליטיקאים על הפעילות שלנו לא מועילה לעניין. הדבר היחיד שזה עושה זה לספק את הסקרנות של האנשים.

מראיין: אתה עצמך צורך תקשורת?

פינדרוס: לא, אני לא קורא עיתונים.

מראיין: אז מה אתה כן קורא?

פינדרוס: על 'תלמוד בבלי' שמעת? זה אני קורא. לכל השאר אין לי זמן, וזה גם לא מעניין.

מראיין: האם נכון לומר שיש הבדל נוסף בינכם לציונות הדתית, שהם יוצאים למלחמה ישירה כי הם רוצים אישור מבג"ץ. ואילו את החרדים מעניין רק להגיע לתוצאה, ולכן אין משמעות לניצחון תודעתי.

פינדרוס: נכון, וגם שאנחנו חושבים שאנחנו עדיין נמצאים בגלות, ולא מנצחים במלחמות חזיתיות. כך קיבלנו מרבותינו, ובמבחן התוצאה כבר 75 שנה זה מצליח.

עדיין בגלות. ח"כ פינדרוס בשוק הערבי ליד שער יפו.

מראיין: חוק הגיוס שבוטל כעת, לא מוביל אתכם לצומת שמכריחה אתכם להיכנס לעימות ישיר עם בג"ץ?

פינדרוס: אתה מכיר בחור ישיבה שהתגייס? אנחנו מתמודדים עם זה בלי הצהרות. אם אתה שואל אותי, יעבור חוק שיאפשר לבחורים לשבת וללמוד.

מבחינתי תיקון מערכת המשפט היא לא יעד חשוב. זה כן משהו שצריך לעשות כטקטיקה בדרך כי הוא מפריע לנו, אבל זה ההבדל ביני לרוטמן, אני לא מכוון ליעד שהוא "תיקון מערכת המשפט", אני מתמודד עם הרבה הפרעות בדרך, לא רק עם בג"ץ.

מראיין: אפרופו התנגדותך להצהרות מיותרות בתקשורת, איך אתה מסביר את התבטאויותיך כלפי קהילות שגאות בכך שהם לא נוהגות על פי תורה, כינית אותם "יותר גרועים מחיזבאללה", זו לא הצהרה שגורמת נזק? וזה גם לא משהו שחברי כנסת חרדים עושים בדרך כלל.

פינדרוס: כשדבר הופך להיות נושא, ושואלים אותך עליו, אסור לטייח, זה גובל בחילול השם, ולכן אמרתי מה שאמרתי.

'דירת עראי' – ואיך זה לגור הכי קרוב לכותל

חייט ערבי בשוק העיר העתיקה.

מראיין: אתה יודע למה מראיינים אותך למגזין סוכות? כי אתה אולי הסמל של 'דירת עראי', הדירה באלעד לפני הבחירות הקודמות, והספקות כל בחירות לכנסת מחדש אם אתה בפנים או בחוץ.

פינדרוס: טוב, אז עכשיו לפחות אתה מראיין אותי איפה שדירת הקבע שלי, כבר ארבעים שנה שאני חי ונושם את העיר עתיקה. מגיל חיידר למדתי כאן בתלמוד תורה 'אדרת אליהו' של קהילת זילברמן, אח"כ בישיבה ובכולל, והיום אני שוב גר פה.

חצר גליציה, כאן ממוקמת ישיבת 'אדרת אליהו', ברקע מקום המקדש.

מראיין: אתה מגדיר את עצמך כשייך לקהילת 'אדרת אליהו' (זילברמן)?

פינדרוס: בהחלט כן.

מראיין: אז הנה קהילה אולי מהקטנות בארץ, עם נציג משלהם בכנסת?

פינדרוס: ממש לא, אני נציג דגל התורה של כולם, אין אצלנו נציגים של קהילות שונות. ככה זה מהקמת הסיעה. כאן ברובע אני מרגיש תחושת קבע, כל השאר כולל כל העבודות כולל הכנסת הכל ארעי.

בית המדרש הזמני של ישיבת 'אדרת אליהו', בעקבות חפירות ארכיאולוגיות במקום.

מראיין: מה הסיבה שאתה גר כאן ברובע היהודי?

פינדרוס:מה השאלה, זה המקום הכי קדוש לנו.

 מראיין: זה לא אידיאולגיה ציונית, קצת דומה להתנחלויות?

פינדרוס: ממש לא, זה המקום הכי קדוש, התחושה של לגור פה לא דומה לשום דבר אחר. ולא ידוע לי שהתפילה של "ולירושלים עירך ברחמים תשוב" קשורה לציונות באיזו שהיא דרך.

ואם שאלת אם אני נציג של הרובע, אז אולי אני נציג של כל מליוני היהודים שמגיעים לכאן לכותל המערבי כל שנה, כולם כולל הכי חרדים מהקבוצות הכי קיצוניות ועד ליהודי הכי רחוק משמירת תורה ומצוות.

מראיין: אבל תכלס כמי שגר כאן סמוך לכותל, אתה מפסיד את התחושה המיוחדת של יהודי שמגיע לכותל פעם בכמה חודשים. זו התרגשות שלך אין, עבורך זה כמעט בית כנסת רגיל, לא כך?

פינדרוס: אני אומר לך, כמי שחי במערכת הפוליטית שכולה שקר וכזב, אני מחפש מקום של שפיות ורוגע, את זה אני מוצא כאן בעיר העתיקה. האם אני נרגש כשאני יורד לכותל כמו יהודי שבא לכאן אחרי 20 שנה? הלוואי, אבל בהחלט ההרגשה לגור כאן זו תחושה מיוחדת.

בית כנסת החורבה, מבט מבפנים.

מראיין: איך אתה חש כאדם עם עבודתך הפוליטית? נהנה? יש תחושת סיפוק?

פינדרוס: כשאתה יודע מה המטרות שלך בדיוק, וברור לך למה אתה שם, אז זה נותן סיפוק לעשות את השליחות שלך.

מראיין: איך היחס שלך היום לניר ברקת, היום הוא שר בכיר בממשלה מטעם הליכוד, אבל האם שכחנו מה שהוא עשה כאן בעיר העתיקה כל מיני פסטיבלים שאין רוח חכמים נוחה מהם, וזה אם נדבר בעדינות, היום אתם עובדים יחד?

פינדרוס: כיום הוא עובד מאוד יפה כשר הכלכלה עבור הציבור החרדי. זה נכון שבתקופת היותו ראש עיר בירושלים, היה ויכוח איך העיר העתיקה צריכה להיראות, ואני בזמנו ניהלתי את הויכוח הזה בצורה תקיפה. אבל במערכת הפוליטית אין משמעות לפרסונליות של האדם עצמו, הכל אינטרסים. הרי חוץ מבסיעות החרדיות כל החכי"ם מחליפים עמדות כמו גרביים, רק אצלנו יש לנו שמירה של גדולי התורה, ולכן המטרה שלנו ברורה מאוד, ויש לנו גם מי שממקד אותנו כל הזמן, ולכן אנחנו ממוקדים.

המאבק לשמירת צביונה של ירושלים העתיקה כדוגמה לצורת ההתנהלות של נציגי הציבור של דגל התורה

בתקופת היותו של ניר ברקת ראש העיר בירושלים, יזמה העירייה פרוייקט של פסטיבל אוכל בעיר העתיקה, כמובן שהחלק מחנויות האוכל היו ברובע המוסלמי והנוצרי, והאוכל שהוגש בהם היה ללא כשרות.

הפסטיבל שפנה לקהל היהודי בירושלים עורר זעם רב בקרב העסקנים החרדים בעיר, שדרשו לבטלו לבל יכשלו יהודים תמימים באכילת נבלות וטרפות.

הסוגיה עלתה גם על שולחנו של פינדרוס אז חבר מועצת העיר, שפנה עם השאלה אל מורו ורבו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, כשאליו מצטרפים אל הקודש פנימה עוד שנים מנציגי סיעת דגל התורה בעיר.

נזכיר כי באותה תקופה הרב אלישיב היה בערוב ימיו, כבר חלש ותשוש ומיעט לדבר, פינדרוס הראה לו את דף הפרסום של הפסטיבל, הרב הרהר בדבר ממושכות, ולבסוף אמר תגיד להם שעל כל הפרסומים של החנויות שאין להם הכשר, יכתבו באותיות ברורות "לא כשר".

הוראתו של הרב אלישיב התקבלה אז בפליאה אצל חלק מהנוכחים, שציפו שיורה על איום בפרישה מהקואליציה העירונית אם לא יבוטל הפסטיבל כליל.

לאחר לחץ מצד גורמים שונים, שב פינדרוס ועלה למחרת למעונו של הרב אלישיב, ושטח בפניו את התגובות להוראתו יום קודם לכן.

בתגובה חייך הרב זצ"ל ואמר: "כן אפשר למחות אבל לא מעבר לכך".

סיפור זה ממחיש במעט את החכמה הנדרשת מנציגי ציבור בפעולותיהם, ואת הצורה הנבונה בה מנווטים את עשייתם גדולי התורה. בקלות היה ניתן לפרוש מהקואליציה, וכתוצאה מכך יפגעו מוסדות החינוך החרדיים בעיר, ויקודמו עוד דברים שאין דעת חכמים נוחה מהם. אבל בדגל התורה פועלים לפי דעת תורה, וכמו שנאמר: בתחבולות תעשה לך מלחמה.

מראיין: לסיום, עם מי אתה מתייעץ כיום בשאלות ציבוריות?

פינדרוס: עם מרן ראש ישיבת סלבדקא הגאון רבי משה הלל הירש שליט"א. זה אני באופן אישי. לסיעה בהחלטות כלליות יש את ועדת הרבנים של דגל התורה, והם מביאים את הדברים במידת הצורך לפני גדולי התורה חברי מועצת גדולי התורה.

מראיין: חבר הכנסת יצחק פינדרוס, תודה רבה וחג שמח!

פינדרוס: חג שמח לכל בית ישראל!

בית הכנסת מנחם ציון, סמוך לחורבת רבי יהודה החסיד.