שורות אלו נכתבות בעיר הקדושה נתיבות לכאן הגעתי לכבוד ההילולא של סידנא בבא סאלי. כברסלבר ותיק, חביבים עלי התפילות בקברי צדיקים מיוחדים ואחד מהם הוא בנתיבות, ברוב השנים השתדלתי להגיע לקבל את הישועות והסגולות, הרון והרוממות ששואבים במקום עם פשוטי עמך ישראל.
אבל השנה השמחה בוקעת רקיעים, כמה נסים נעשו לעיר והכל בתוך כמה חודשים: נבחרה מועצת העיר עם רוב חרדי, הסתיימה המלחמה והחלה בנייתם של המון דירות עבור הציבור החרדי, נראה שזכות הצדיקים משפיעה שיהיה כאן עוד יותר טוב ועוד יותר טוב.
שתי הבהרות בטרם נתחיל לדבר בשבח הדרום ונתיבות: ראשית, אין לי כל עניין כלכלי בפרויקטים המתוארים ובעיר בכלל, שנית, הנני איתן בהמלצתי כי עדיף לעשות הכל על מנת להישאר זכאים להגרלה וזה יותר שווה מהכל, כל האמור כאן הוא רק במקרים שממילא אין אפשרות להגרלות וכדומה.
העיר הזו משנה את פניה במהירות ואמורה בתוך שנים לא רבות להכפיל את עצמה, מחמישים אלף למאה אלף תושבים, אין הרבה ערים שעוברות מהפך כזה בפרק זמן כזה, וכאן הבן שואל מה – מלבד זכות הצדיקים – גורם לעיר הדרומית להפוך לפנינת נדל"ן מבוקשת?
התשובה מורכבת והעיקר כמובן הם דברי חז"ל כי הרוצה להחכים ידרים, עליתי פעם לביתו של פאר הדור והדרום הגאון רבי אריה לוי שליט"א והעזתי לשאול אם יש קשר בין גדלותו בתורה לבין מגוריו בנתיבות?
הוא ענה בוודאי שהדבר קשור, "אין כאן מה לעשות מלבד ללמוד, אז למדתי ולמדתי", ואכן ציינתי בכנס היסוד של קרית בית הלוי כשניתנה לי זכות הדיבור על ידו, והוספתי שחיפשתי בכל העיר מקום טוב לאכול עם הכשר בדץ ופשוט אין דבר כזה, מחמת הצניעות של התושבים שלא יודעים פיתה פלאפל מהי, ככה גדלים.
אך אנו איננו עוסקים בסדר לימוד התורה אלא בנדל"ן, ומהבחינה הזו הדרום כולו ונתיבות בפרט יש להם יתרון מובנה על פני כל מקום אחר וזה המרחבים הבלתי נגמרים, בניגוד למרכז שאין לאן לזוז ולצפון שבכל מקום בני דודינו הקדימונו, כאן אתה יכול להתפרס על כל הכיוונים ללא הגבלה.
והמרחבים הללו מביאים גם לנו אפשרויות גדולות מאוד, אם הציבור הכללי צריך אותם בשביל לבנות לכל אחד בית עם גינה ושתי חניות, אנחנו צריכים אותם בשביל לבנות עוד ועוד בניינים של תורה, ובלי שיהיה את התירוץ של מקומות אחרים כי בשל יוקר הקרקע חייבים כביכול לבנות לגובה, ואכן כך זכינו לכמה וכמה קריות חרדיות שנבנות כאן בו זמנית, מה שאומר שתוך כמה שנים הקהילה החרדית כאן תכפיל את עצמה ואף יותר.
אך מסתבר, כי כאשר אי אפשר לתרץ את זה אומרים בגלוי את המטרה, ראש העיר הוותיק לא אוהב את ההגירה החרדית יותר מידי, והצהיר במפורש בעיתונות כי הוא לא ירשה לבנות באופן המתאים לציבור חרדי.
הצהיר וקיים, הוא עושה ככל יכולתו שלא יוכלו לתכנן בניינים נמוכים יותר, ללא מרפסות סוכה ועם כל דבר שאפשר להקשות על הציבור החרדי. הגיעו הדברים לידי כך שאפילו הפרויקט של הרב כרמל במרכז העיר שנבנה לציבור החרדי, אינו מאוכלס לצערנו בחרדים בלבד (אגב, מי ששאל אותי קיבל המלצה לקנות דווקא שם, הדירות החדשות במחירים נמוכים במיוחד, והמהפך שמחולל שם הגר"י סגל בגיבוי של הרב יוטקובסקי ייקר בוודאות את המחירים במקום בעזרת השם במאות אלפי ₪, פרטים ניתן לקבל במייל שלי).
אך לא אלמן ישראל וברוך שמסר עולמו לשומרים, הפעם השומר הוא אברך מדהים בשם ר' אוריאל כהן, הוא חבר המועצה הכי צעיר כאן ולדעתי גם הכי צעיר בארץ, כמה צעיר ככה הצליח להביא להישגים עבור כלל הציבור החרדי, הוא זה שמסייע לרב אסייג לבנות את בית הלוי ומסייע לעוד פרויקטים חרדים ויש לו עוד הרבה תוכניות, יש לי תחושה שעוד נשמע על האברך הזה רבות בעתיד.
א קיצר לפני מספר חודשים הוא שוחח איתי ועם עוד עורכי דין העוסקים בתחום, ופשוט הגיש התנגדות לתוכניות הגרנדיוזיות של העירייה, את ההתנגדות הוא הגיש לותמ"ל ולמרבה הפלא גם זכה למה שלא זכיתי בהתנגדויות שהגשתי במקומות אחרים במקרים דומים, הפעם ההתנגדות התקבלה חלקית והציבור החרדי הרוויח.
בעניין גובה הבניינים אמנם הייתה רק הצלחה חלקית מאוד, אך לגבי שאר התחומים הוא נחל ניצחון אדיר לטובת כולנו.
אחד הנושאים כאמור הוא עניין הסוכות, העירייה תמרנה את התוכניות באופן כזה שהקבלן לא יוכל, וגם אם יוכל לא ישתלם לו, לבנות מרפסות סוכה, בעקבות ההתנגדות שינתה הוועדה את המינוחים ומעתה יוכל כל קבלן לבנות מרפסות סוכה לתפארת האברכים שירצו לבוא לגור שם.
עניין נוסף הוא הגדלת אחוזי הבנייה בתכנון מבני ציבור, מה שמהווה מכשול גדול בפני קהילות חרדיות סגורות כגון החסידים הזקוקים למוסדות משלהם, כאן ההצלחה שלי היא אדירה: הגדלה של כמעט פי ארבעה (!) ממה שהעירייה תכננה לתת, גם זה מקל מאוד.
המעמד האדיר שהתקיים כאן בשבוע שעבר בנוכחות מרן הגרמ"ה הירש שליט"א וגדולי ישראל הוא פרי המאמצים הללו, ומאות האברכים שקנו כאן את דירותיהם בשנה האחרונה (בזכות וועד הדיור הליטאי בראשות הרב קולדצקי וקינד שעושה גדולות ונצורות) הם רק ההתחלה של המהפך העובר על הנגב, בזכות כל העוזרים והמסייעים ותקויים בנו ההבטחה ופרצת ימה וקדמה וצפונה, ובעיקר הרבה הרבה נגבה.
