ביום חמישי האחרון עברתי שתי חוויות שונות ומנוגדות: את שעות היום ביליתי בבית הכלא הצבאי, שם ניסיתי להעניק את המקסימום האפשרי לעזרתם של אברכים בגילאי הילדים שלי, צדיקים ותלמידי חכמים, שעצורים שם בתנאים קשים מאוד רק בגלל שלא התייצבו לגיוס, י"ג כאלו נמצאים ברגעים אלו שם בגלות בין יהודים, כואב לכתוב את המילים הללו בעיצומו של תשעה באב, אך נדמה לי שאנחנו לא מספיק מפנימים את גודל החורבן שבו אנו שרויים כאשר בקלות זה יכול להיות הבן שלי ושלך, אחיך או אתה בעצמך (תלוי בגיל הקורא).
האירוע השני היה בביתר, לשם הגיע ציבור עצום שהשתתף באירוע "משקיעים בעתיד" שמאורגן בידי הסיעה החסידית בכל שנה ומטרתו לסייע לאברכים להשקיע נכון בעתיד הכלכלי שלהם, והפעם הנושא היה קורת גג למשפחה הצעירה. הציבור שהגיע בהמוני-המוניו הוכיח עד כמה הנושא חשוב וקריטי.
יש קשר בין האירועים והוא פשוט מאוד: אנחנו הופכים לסוג ב' במדינת היהודים וצריכים להתחיל להתכונן לכך, כאשר ההשלכה החשובה ביותר תהיה בעניין הדיור. השאלה שנשאלתי הכי הרבה בערב הזה הייתה האם יש חשש שיבטלו רטרואקטיבית את הזכיות שכבר זכו בהן אברכים (לא, הם לא יעשו זאת לעניות דעתי בהתאם לעיקרון ההסתמכות, עמותת אמת ליעקב ידאגו שבג"ץ גם לא יאפשר את זה) וזה מראה עד כמה הציבור מתחיל להבין את המצב ועד כמה מה שהיה לא יהיה, אלא אם כן יקרה הנס ויחוקק חוק דחיית גיוס בקרוב – מה שלא נראה ריאלי.
אבל כידוע, אתגרים מייצרים דברים טובים, ומה שיצא מכאן זה כמה דברים טובים, כאשר המסקנה בחלק הנדל"ן (אנחנו בטור מקרקעין ולא מדור השקפה) היא, כי עלינו לחפש דירות זולות במקומות זולים, כדי שנוכל לחיות חיים פשוטים של תורה. זוהי הדרך היחידה להתמודד עם הגזירות הקשות.
משום שהגזירות מגיעות אלינו מכיוונים שונים, זה הקיצוץ בתקציבי הישיבות (אי אפשר להוציא כל יומיים את גדולי הדור שיחזרו עם מאה מיליון) יחד עם המעונות ותנאים נוספים, אשר מטרתן המוצהרת היא אחת: להקשות על החיים של בן התורה.
ואם זו מטרתם אז צריך לחפש את ההיפך, דהיינו את האפשרות להמשיך לנהל חיים של בני תורה בהסתפקות במה שיש (לאו דווקא במועט), כך גדלו אבותינו וכך יגדלו ילדינו בתורה ובעבודה, וזה אפשרי אך ורק בפריפריה החדשה.
השבוע נצא כולנו לנופשים לאורכה של הארץ האהובה, נחוש את הקהילות החרדיות בכל מקום, בעלי הרכבים שבינינו ישימו לב שאין כמעט מקום שאינו קרוב לקהילה חרדית כלשהי. אלפים מתגוררים מירוחם ועד כרמיאל ובדרך בכל מקום באמצע, כולל חריש (טיפש מי שלא עוצר רגע לבדוק את המקום הכי מושלם גשמית). מי שמוכן לנסוע עשרים וחמש דקות בשביל מניין חרדי ומזון מהדרין אין לו מקום שהוא פטור מאלו – זהו מצב נפלא שלא היה כמותו מימות חורבן בית שני.
אלא שגם שם כבר יקר מידי, בעפולה כבר אין דירות נורמליות מתחת למיליון, כנ"ל בהר יונה ובעמנואל ובכל מקום מפורסם ומבוסס, מה שאומר שאברך חרדי ולא משנה אם הוא ליטאי שקיבל מהשווער ארבע מאות אלף או חסיד שקיבל חצי מזה משני ההורים יחד, או ספרדי שקיבל חצי מכך כולל מתנות החתונה. בסוף זה לקחת משכנתא של חצי מיליון במינימום של המינימום, שזה אומר שלושת אלפים ש"ח בחודש במקרה הטוב ביותר. במקרים רבים מדובר במספרים כפולים מכך, כי "אם כבר הולכים לפריפריה" אז קונים כבר משהו יקר יותר או הורים שנותנים הרבה פחות מכך.
ואם אברך צריך לשלם חמשת אלפים לחודש משכנתא, הוא יתקשה מאוד עם הגזירות החדשות, הכולל נותן פחות המטפלת עולה יותר ואם לא יתפוס את הצד של צמצום ההוצאות הוא לא יישאר בכולל, וזה מצב שאסור שיקרה.
אז מה עושים?
הולכים לפריפריות חדשות, לאו דווקא רחוקות יותר.
זוכרים שדיברנו כאן על הדירות הזולות בירוחם והמלצנו לאנשים לרוץ לקנות? אז זהו, שמאז חלפה חצי שנה ואין היום דירה אחת (!) ישנה בירוחם. לקוח שלי רץ אחרי המתווך המקומי כבר חודשיים ואין כלום.
אז יש עוד מקומות, קחו למשל את באר שבע, גם קרובה יותר וגם טובה הרבה יותר (בגשמיות מירוחם), יש שם מלאי עצום של דירות ישנות במחירים של פעם, זולים מאוד.
כמה זולים? יש לי לקוח (פרטים באישי למי שיבקש יפה) שיש לו דירה עם כל היתרונות: מחולקת, משופצת יחסית, קומה ג' מתוך ד', בקיצור כל היתרונות בדירה אחת, והמחיר 660,000 ₪ וכבר שנה (!) שהוא לא מצליח, לא למכור ולא להשכיר.
כמוהו יש מאות. הדירות לא טובות להשקעה למי שחושב על שכירות ולכן הם רוצים למכור ולא מצליחים, וזו ההזדמנות שלנו.
אך זה לא רק באר שבע, זה קרית שמונה ובית שאן וכל מיני התנחלויות וערים נוספות שהצד השווה שבהן שאין בהם קהילה חרדית רגילה אך יש בהן דירות במחיר שבן תורה יכול לקנות ולהמשיך בכולל כל ימי חייו.
כעת בין הזמנים, יש לכם זמן ואפשרות, תעלו על רכבת (ברוב המקרים זה מספיק, לפעמים צריך אוטובוס קצר אחר כך) ותתחילו לתור את הארץ, יומיים שלושה ותמצאו משהו טוב, למגורים או למגורים עתידיים לילדים שאוטוטו צריכים כבר דירה, בהצלחה.
_____
ועוד משהו חשוב מאוד, יותר חשוב מכל מה שכתבנו לעיל:
אם נרשמתם להגרלה כלשהי אי פעם, אל תעזו לקנות שום דבר לפני שתבדקו את המיקום שלכם ברשימת ההמתנה.
למי שלא מבין אסביר:
גם אם קבלתם הודעה על אי זכייה בהגרלה כלשהי, לא צריך להתייאש במהירות. לכל אחד יש מה שנקרא "איזור אישי" באתר ההגרלות, שם כתוב איזה מספר אתם בהמתנה של כל הגרלה שלא זכיתם.
אמנם ברוב המקרים אתם תהיו מספרים הזויים כמו מקום 4256 אך פתאום תופתעו לגלות שבהגרלה נידחת כלשהי בדימונה אתם מספר 79 בהמתנה. לפעמים זה אומר שבוודאות יש לכם דירה רק צריך קצת להמתין, אם ניסיתם ועדיין אתם לא מבינים את משמעות הנתונים, אז אתם כבר מכירים את המייל שלי [email protected], אשמח אם תפיגו לי את השעמום קצת בבין הזמנים…
