המציאות הכלכלית הקשה בענף הנדל"ן הובילה למגמה הולכת וגוברת (גלובס) שבה פרויקטים של פינוי-בינוי שנחתמו בתקופות של "אופוריה" (2021-2022), אינם רלוונטיים עוד מבחינה כלכלית. כתוצאה מכך, יזמים ודיירים נדרשים לנהל משא ומתן מחודש על תנאי הפרויקט כדי להבטיח את יציאתו לפועל.
כדי להימנע מחזרה לוועדות התכנון – הליך העלול לעכב את הפרויקט בשנים נוספות – הצדדים מבצעים התאמות במעטפת הכלכלית של הפרויקט הדיירים מסכימים לממן בעצמם את המגורים בתקופת הבנייה. הפחתה במטראז' שהובטח בדירות החדשות (במידה והדבר מתאפשר מבחינה תכנונית). מעבר מקבלת חניה כהטבה בחינם לרכישתה מהיזם. התפשרות על איכות החומרים והאבזור בדירה. הסכמה לביטול קומות במגדל המגורים.
מומחים בתחום מצביעים על כך שפרק הזמן הארוך מרגע אישור התוכנית ועד לביצוע יוצר אי-ודאות. היזמים מתקשים להעריך את מחירי השוק העתידיים, והדיירים, מצידם, עומדים בפני שוקת שבורה כשהפרויקטים נתקעים. עו"ד זיו גרומן מציין כי בבדיקה שערך במשרדו, עלו 81 פרויקטים שבהם נאלצו יזמים לפתוח חוזים מול הדיירים בשל חוסר כדאיות.
הצורך בתקן שמאי גמיש יותר עולה מהשטח. נתי גלבוע, מנכ"ל חברת "גפן", מציע לקבוע מראש דרישת רווחיות רחבה יותר (25%-30%) שתאפשר ודאות ליזם, תוך ביצוע הערכה מחדש עם סיום הפרויקט, כך שרווחים עודפים יחזרו לקופת הציבור.
המטרה המשותפת לכל הצדדים נותרה זהה הוצאת הפרויקט לפועל, שכן עבור הדיירים, השבחת הנכס – גם לאחר הוויתורים – נותרת משמעותית בהרבה מאשר הישארות בבניין ישן ומתפורר.
