הם אמרו לי שהם לא יכולים לאפשר את החריגה שלנו יותר והתיק עובר למחלקה המשפטית של הבנק" בכתה אורלי, " דבר ראשון חשבתי על הילדים, אנחנו גרים בשכירות, יחזירו לנו את הצ'קים, לא יהיה להם בית, לא יהי לי לאן לחזור אחרי טיפול כימותרפי." היא נשנקה.
בעלה שלקח את הטלפון הוסיף: "לפני כמה ימים שחררו אותי מהדסה, אחרי ניתוח נוסף על המעי, אני צריך להחלים, אבל ישר כששמעתי את השיחה מהבנק קבלתי דקירות חזקות בלב.
אני פונה לעם ישראל היקר, כל אחד מה שהוא יכול לסייע, צדקה מצילה ממוות, מצילה משעות קשות. תעזרו לנו והקב"ה יסייע לכם בכל מה שצריך" ביקש יוסי.
משפחת איצ'ר מתגוררת בגבעת זאב ומונה 6 ילדים, לפני כשנה וחצי חלה האב בסרטן המעי והחל לעבור טיפולים בבית החולים הדסה עין כרם. אורלי רעייתו גייסה את כל כוחותיה על מנת לתמוך בו ולהחזיק את המשפחה:
"במשך חודשים ישבתי לידו בבית החולים, מנסה להצית בו חיים, לעודד ולהקל על הסבל הנורא. חשבתי שלא יכול להיות גרוע יותר, ואז יום אחד התחלתי להרגיש כאבים, "זה מרב עייפות וצער" שכנעתי את עצמי, אבל הכאב לא הרפה.
הגעתי לכירורגית בקופת החולים, היא הפנתה אותי בדחיפות לאולטרסאונד, משם לביופסיה ולבשורה הקשה: גם אני סובלת מהמחלה. חזרתי מהאולטרסאונד בוכה ,איך אגיד ליפה שגם אמא חולה? איך אסביר ליוסי בעלי שאני צריכה להתאשפז במחלקה מקבילה?!"
"מאז שחליתי, אני לא מצליחה לתפקד, אני מקבלת כדורים ביולוגיים שמשפיעים עלי בצורה קשה. הבית עזוב, אין מי שידאג לילדים, יכין אוכל או יפעיל מכונת כביסה.
הדאגה לילדים מטריפה אותי ואין לי לתת להם שטר של 50 שקל בשביל שיקנו אוכל ושתייה.
אני פונה לעם ישראל היקר! כל מי שרואה את הפנייה שלי, בבקשה תעזרו לנו במה שאתם יכולים בשביל להחזיק את המשפחה בניסיון הקשה"
