צילום: מתוך יוטיוב נשיא המדינה
אחרי שבועות ארוכים של הכנות, דיונים וניסיונות, ללא הצלחה, לקדם פשרה סביב הרפורמה במערכת המשפט, נשיא המדינה יצחק הרצוג הציג הערב (רביעי) את המתווה שגיבש אותו הוא מכנה "מתווה העם". הרצוג דיבר בנאומו בעיקר על חשיבות המתווה אך לא הציג את פרטיו, והפנה את אזרחי ישראל לעיין במתווה באתר אינטרנט ייעודי.
לפי מתווה הנשיא, כל החקיקה תהיה במסגרת חבילה אחת ותכנס לחוק יסוד החקיקה. במתווה מציע הנשיא כי חוק יסוד יהיה חסין מביקורת שיפוטית ויחוקק בארבע קריאות ברוב של 61 בשלוש הקריאות הראשונות ובקריאה רביעית ברוב של 80 ח"כים, במידה והקריאה הרביעית תהיה בכנסת אחרת יספיק רוב של 70 חברי כנסת.
באשר לוועדה לבחירת שופטים, יידרש רוב של שבעה חברים מתוך 11 על מנת למנות שופט לעליון. חברי הוועדה יהיו: שלושה שרים, שלושה שופטים, שלושה ח"כים – אחד מהקואליציה שיבחר על ידי הקואליציה, שניים לאופוזיציה שיבחרו על ידי האופוזיציה, שני נציגי ציבור שיבחרו בהסכמה בין שר המשפטים לנשיא העליון. המשמעות היא שיהיו ארבעה נציגים לממשלה, שני נציגי ציבור בהסכמה, שלושה נציגים לרשות השופטת ושניים לאופוזיציה מה שיחייב את הקואליציה להידבר עם השופטים או האופוזיציה. עוד מציע הנשיא כי פסילת חוקים תעשה רק בהרכב של 11 שופטים וברוב של שבעה.
באשר להלכת הסבירות מציע הנשיא כי תבוטל העילה ביחס להחלטות הממשלה במליאתה, בענייני מדיניות ומינויים לשרים. בנוסף תצומצם עילת הסבירות להחלטות של שרים בענייני מדיניות, אך הלכת הסבירות תמשיך לחול ביחס ליתר רשויות המדינה ורשויות ציבוריות אחרות. מתווה זה סולל את הדרך של דרעי חזרה לשולחן הממשלה, בשל אי הביקורת השיפוטית על מינוי שרים.
עיקרי מתווה הנשיא
עקרונות
א. הצעת הנשיא לא מתיימרת להחליף את תהליך החקיקה, שמקומו בכנסת. מטרת המסמך להתוות בסיס להליכי חקיקה, שיקודמו בהסכמה רחבה.
ב. כל ההסדרים הקבועים בהצעה מהווים מקשה אחת, ויש לראותם כמכלול. ההצעה מבטאת איזונים ראויים, עליהם יש לשמור במהלך הליכי החקיקה.
ג. כל ההסדרים בהצעה יחוקקו בהליך חקיקה אחוד.
ד. לא יקודמו הליכי חקיקה של חוקי-יסוד חדשים עד להשלמת חקיקתם של כלל ההסדרים הכלולים בהצעה.
ה. לא ייקבעו הסדרים נוספים בתקופת כהונתה של הכנסת ה- 25 העוסקים במערכת היחסים שבין הרשויות או בשינוי מעמד הרשות השופטת או כללי פעולתה, הייעוץ המשפטי לממשלה ולזרועותיה.
בחירת שופטים
1 .הוועדה לבחירת שופטים תכלול 11 חברים:
• שרים
• נשיא בית המשפט העליון, ושני שופטים.
• שלושה חברי הכנסת, בהם: חבר קואליציה ושני חברי אופוזיציה מסיעות שונות.
• שני נציגי ציבור, משפטנים, שימונו על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית המשפט העליון.
בחירת שופטים ברוב של 7 חברים, לפחות 4 נשים ונציג אחד מהחברה הערבית.
2 .הוועדה תבחר את הנשיא בהתאם לנוהג הקיים.
3 .ליתר ערכאות השיפוט – בחירה ברוב של שבעה חברי ועדה, בהם שופט מכהן של בית המשפט העליון.
חקיקת חוק יסוד: החקיקה
1 .יחוקק חוק יסוד: החקיקה.
2 .חוק יסוד יתקבל בארבע קריאות במליאת הכנסת. שלוש הקריאות הראשונה ברוב של 61 . קריאה רביעית – 80 חברי כנסת. בכנסת עוקבת – 70 חברי כנסת.
3 .הוראות בעניין בחירות – ברוב של 80 חברי הכנסת בכל ארבע הקריאות.
4 .חוקי יסוד קיימים ישוריינו.
ביקורת שיפוטית
1 .ביקורת שיפוטית על חוקים בהרכב מורחב של 11 שופטים ברוב של שני שליש
2 .אין ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד.
3 .יגובש מתווה מוסכם לשירות צבאי או לשירות לאומי אזרחי, שיחוקק כחוק יסוד ויהיה חסין מביקורת שיפוטית.
4 .ביקורת שיפוטית חוקתית תוסיף לחול על מלוא היקף הזכויות הנגזרות מהזכות לכבוד האדם.
עיגון זכויות
יעוגנו בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הזכות לשוויון ואיסור הפליה; הזכות לחופש הביטוי, הדעה, ההפגנה והאספה, ובמקביל, יותנע מהלך חוקתי רחב בשיתוף ציבור בבית הנשיא לגיבוש והשלמה של מגילת זכויות יסוד מקיפה, בהסכמה רחבה.
סבירות
1 .ביטול עילת הסבירות ביחס להחלטות הממשלה במליאתה, בענייני מדיניות ומינויים לשרים.
2 .צמצום עילת הסבירות להחלטות של שרים בענייני מדיניות.
3 .הלכת הסבירות תמשיך לחול ביחס ליתר רשויות המדינה ורשויות ציבוריות אחרות.
מעמד יועצים משפטיים
1 .מינוי יועצים משפטיים לתקופת של 1 שנים בדרך של מכרז כנהוג היום.
2 .אפשרות להעברת יועץ משפטי מתפקידו אם קיימים בינו לבין השר חילוקי דעות מהותיים ומתמשכים המונעים שיתוף פעולה יעיל ביניהם, בכפוף לאישור ועדה מיוחדת.
3 .חוות דעתם של היועץ המשפטי לממשלה ושל היועצים המשפטיים מחייבת.
4 .שר יהיה זכאי לקבל ייצוג משפטי נפרד בפני ערכאות השיפוט.
תכנית רב-שנתית להפחתת העומס במערכת המשפט
נאום הנשיא
כאמור, הרצוג דיבר בנאומו בעיקר על חשיבות המתווה אך לא הציג את פרטיו, והפנה את אזרחי ישראל לעיין במתווה באתר אינטרנט ייעודי שבו מוצג המתווה. לאחר התייחסות קצרה למצב הביטחוני, הרצוג דיבר על הקרע בעם: "השבועות האחרונים קורעים אותנו. הם פוגעים בכלכלה, בביטחון, בקשרים המדיניים של ישראל ובמיוחד בלכידות הישראלית. ארוחות השבת המשפחתיות הפכו לזירת מאבק, חברים ושכנים הפכו ליריבים. העימותים הולכים ומחריפים; הדאגות, הפחדים, החרדות – כולם מוחשיים מתמיד.
"אני הולך להשתמש בביטוי שלא השתמשתי בו עד כה. ביטוי שאין ישראלי שלא נחרד כשהוא שומע אותו. מי שחושב שמלחמת אחים של ממש, של חיי אדם, היא גבול שלא נגיע אליו – אין לו מושג. דווקא עכשיו – בשנת השבעים וחמש לעצמאותנו – התהום במרחק נגיעה.
הנשיא התייחס לניסיונותיו להגיע לפשרה: "בחודשים האחרונים קבעתי לא פעם כי נחוצים שינויים מבניים במערכת היחסים בין רשויות השלטון בישראל. אני עומד נחרצות מאחורי הקביעה הזאת. זו תהיה טובת האזרחים, וזו תהיה טובת המדינה. אבל שינוי מהותי ועמוק במערכת היחסים בין רשויות השלטון יש לעשות בשום שכל, ולוודא שהוא מביא ברכה וטוב למספר הגדול ביותר של אנשים; למכנה המשותף הרחב ביותר האפשרי.
על המתווה שאותו מציג הנשיא באתר ייעודי אמר: "בשבועות האחרונים, בהם עמלתי על מתווה מוסכם, רדפתי בכל כוחי, לילה ויום – אחרי הצדק ואחרי השלום. שוחחתי עם קשת רחבה מאד של מנהיגות ומנהיגים, אזרחיות ואזרחים. מכל שדרות העם, מכל גוון וזהות, מכל עמדה. אלפי אנשים. לא פסחתי על אף קבוצה. לכולן ניתן מקום – לא רק להשמעת קול אלא גם להשפעה אמיתית. אחד הדברים שלמדתי, ולא במפתיע, הוא כמה גדול מרחב ההסכמה.
"רוב אזרחיות ואזרחי ישראל רוצים מתווה שיביא גם צדק וגם שלום. רוב אזרחי ישראל רוצים מתווה מאוזן שיסדיר אחת ולתמיד את היחסים בין רשויות השלטון בישראל. רוב אזרחי ישראל רוצים הסכמה רחבה. רוב אזרחי ישראל רוצים לחיות חיים בטוחים וטובים בזכות מדיניות השלטון ופעולותיו; וגם רוצים להיות מוגנים מפני העוצמה של השלטון.
לסיום אמר הנשיא: "אני אדם מאמין, אבל אינני נאיבי. אני יודע שברגע שאסיים את דבריי, ואולי עוד לפני כן, יקומו מתנגדים מכל עבר. אני גם יודע שיהיו מי שיברחו מאחריות, ושיהיו מי שכבר הסכימו ולפתע יכחישו כל קשר, או ינסו לחזור בהם. אני אומר לכם באחריות: מתווה העם משקף מכנה משותף רחב, עצום. העם רוצה פתרון מוסכם, המדינה שלנו חייבת פתרון מוסכם, והיא חייבת אותו עכשיו.





















הרצוג חתיכת זבל שמאלני
קצר ולעניין
מתווה העם?? הרצוג זה מתווה השמאל משופץ קלות.ידוע מאין באת ולאן אתה חותר ללכת :מבית הנשיא לראשות השמאל והמרכז.
נשיא גנב שקרן נוכל ובזוי
מה זה מתווה העם… מתווה האופוזיציה אולי. די דומה למה שנטע ברק קורן הציעה בועדת החוקה .מתווה שנועד לשמר היטב את מה שהרפורמה רוצה לשנות. ולא ידעתי שלשמאל יש כינוי חדש- רב העם.
עכשיו בוז'י גילה את פרצופו השמאלני ברבים, שיעוף לכל הרוחות, הוא לא יותר מצפרדע מטופש
מפרשי התורה כתבו שבמקום שנכתב "בני ישראל" כוונת התורה ליהודים הכשרים. וכשכתוב "העם" כוונת התורה לערב רב. מה הפלא שלמתווה קוראים "מתווה העם"??
מה הבעיה? אפשר להחליף את העם..
איך יש לו את העזות והחוצפה לקרוא לזה 'מתוה העם'
על איזה עם הוא מדבר חצוף שכמותו,
הנשיא בדבריו (בתקוה שלא במכוון) יכול לגרום לשפיכות דמים,
כשהוא אומר שדם זה ענין אמיתי ואפשר למנוע זאת רק ע"י המתווה שלו ביודעו שהימין לא יקבלנו, הוא בעצם מקיים את עניין הדם שהשמאל מדבר בו כל עת.
תתפטר!!!!!! ועכשיו!!!!!!!
'מתווה העם'.. חחחחח פושטק מגעיל שכמוך!!! מי זאת ועדת השמות המרושעת והשקרנית שחושבת שכולנו כאן מטומטמים.
יש לי המלצה למתווה הבא 'מתווה הנביא'… המתווה הקדוש….
רשע ומושחת יא בוז'י אנחנו זוכרים היטב ששתקת בחקירות.
כדאי מאד שתשתוק גם עכשיו, כי הסירחון מבצבצץ מכל מילה שלך.
עוף לנו מהעיניים!!!
2 התווכחו אמר אחד לחברו בא נתפשר שיהיה כמוני… זה מתווה הנשיא(לא העם)
מתווה העם? 🤔🤔🤔 נראה לי שהרצון התבלבל…
מתווה השמאל .
לא להאמין שהרצון מגלם את אופיו ואישיותו השמאלנית.
בוז אחד גדול עליו 👎👎👎
מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו פיחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחס….
הוא אמור להיות ממלכתי!