צביקה מור, אביו של החטוף איתן אמר היום (שני) בטקס בבית העלמין הצבאי בכפר עציון כי בטחון כלל מדינת ישראל עדיף על חייהם של אנשים פרטיים: "מדינת ישראל איננה חברה עסקית שצריכה לפצות לקוח גם במחיר קריסתה הכלכלית".
"משפחות יקרות ואהובות", אמר האב, "לכל אחת מכן יש את היום שלה שבו היא פוקדת את קברו של בנה או בתה. אך ביום הזה כולנו שותפים אתכן לזיכרון. לא שכחנו לרגע את שיירת העשרה, את שיירת נבי דניאל, את שיירת הל"ה ואת נופלי הקרב האחרון כאן על אדמה זו. גם לא שכחנו את הרוגי גוש עציון והר חברון כולו בפיגועי הטרור במלחמה על זכותנו על ארצנו – שכולם הקריבו את חייהם מרצון או מאונס למען תקומתה של מדינת ישראל".
"ואם בתקומה עסקינן, בחודשים האחרונים נשמעים קולות אחרים. קולות הפוכים לכל מה שהמקום הזה והיום הזה מייצגים. הקולות הללו מתייחסים לסוגיית החטופים, שבני הבכור איתן, בתוכם. למען הסר ספק. איני מדבר כאן על מאן דהו אלא על התפיסה המתנוססת מידי יום בגלי הרדיו ובשידורי הטלוויזיה ועל דפי העיתונים וטוענת כי "ללא החזרת החטופים לא תהיה תקומה למדינת ישראל." האמנם? האם גם אתן משפחות יקרות דרשתן מהמפקדים של ילדיכם להשיב אותם מהחזית בכל מחיר? האם קרבנכן יהיה לשווא ולא ייחשב כחלק מתקומת ישראל אם חלילה לא ישובו החטופים? האם תקומתה של מדינת ישראל תלויה בחייהם של פרטים חשובים ככל שיהיו?".
האג הוסיף ואמר: "כולנו רוצים ומתפללים לשיבת החטופים, אך אנו מבינים שמדינת ישראל איננה חברה עסקית שצריכה לפצות לקוח גם במחיר קריסתה הכלכלית. מדינת ישראל קיימת בראש ובראשונה בשביל ריבונות ישראל בארצו ולמען מטרה נעלה זו יש להשיב את החטופים מתוך כבוד לאומי ומתוך שמירה על בטחונה של המדינה ואזרחיה כולם וזאת על ידי מלחמה חזקה עד לכניעת האויב".
צביקה, חבר בפורום תקווה שמייצג את משפחות חטופים, הוסיף ואמר כי ישנן שתי רמות של הרוגי מלכות על קידוש השם: "יש הרוגים בפיגועים ובהתנפלות פתאומית של האויב ללא כל הכנה מוקדמת, ויש דרגה גבוהה יותר אלו שמתוך בחירה מסרו עצמם למיתה, אלו שיצאו להציל את אחיהם ונהרגו בעצמם".





















איזה
בהירות
ממש שכל הישר
מצמרר. שתזכה לשלוות הנפש אמיתית,
ולראות את הבן שלך בקרוב מאוד.
"אהבת כלל האומה מצטיירת בשני אופנים. אהבת הכלל מפני שהוא מורכב מפרטים רבים, שכל אחד בפני עצמו ראוי להוקירו ולאהבו ולדרוש טובתו, וכשיתקבצו בהכלל פרטים רבים, תגדל האהבה בכפלים רבים, כפי ערך ריבוי וכפל הפרטים. אמנם יתירה מזה היא מדת אהבת הכלל מצד הכלל עצמו, כאותה האהבה שאדם אוהב את בנו האהוב לו שמתפשטת האהבה על כל אחד מאבריו. אבל אין מקור האהבה באיברים בפ"ע, כ"א האהבה היא מצד כללות מציאות הבן בכל עצמותו, והיא מתפשטת מתוך הכלל על כל פרטי אבריו וכחותיו, שאהבה תחדור בהם להשתדל בבריאותם והפרחתם. כן היא אהבת הכלל המעולה, יסודה הוא בתוך הכלל, והיא מתפשטת מכח הכלל על הפרטים."
(עין אי"ה שבת)
איזה יהודי!
כל יום הוא אב שכול מחדש ולא מתבלבל לרגע
אדם טהור מקסים ריאלי