איך אפשר לשמוח? / דעה

היחס החרדי ליום הזה הוא אמביוולנטי ולא חד ערכי, אין ספק שנעשו כאן ניסים ונפלאות כאשר שומר ישראל המציא מנוחה לשארית ישראל בארץ ישראל, הפריחה האדירה של עולם התורה – זה שהם רוצים להרוס – זה משהו שלא היה כנראה מימות חזקיהו המלך ואולי גם לפני כן, אשרי העם שככה לו.

נכון, צריך לשמוח על ישועת השם, אך איך אפשר לשמוח:

איך אפשר לשמוח כשהיום הזה מסמל גם את המרידה הגדולה ביותר במלכות שמים שהיתה מאז היותנו לעם – כאשר הקימו מדינה שכל כולה מנותקת ומנתקת את העם מתורתו, לשם הפרדת קודשא בריך הוא ושכינתיה רחמנא ליצלן.

איך אפשר לשמוח כאשר השנה האחרונה, זו שהקב"ה הנחילנו ניצחונות שלא היו מעולם כאשר נס רודף נס וניסים אחרונים משכחים את הראשונים, ותוך כדי – באותה שנה המדינה גומלת לו ברדיפת בניו שלא יוכלו לשמור תורה בטהרה.

איך אפשר לשמוח אם המקום היחיד בעולם שבו אסור לבחור ואברך צעיר ללמוד תורה, ואם הוא ילמד יעצרו אותו, הוא בארץ הקודש?

איך אפשר לשמוח כאשר מועמדי הבחירות מתחרים זה בזה מי יכול להבטיח שיעשה הכי רע ליהודים ומי יפתור את הבעיה החרדית פתרון סופי עפ"ל?

איך אפשר לשמוע כשאיננו יודעים אם בשנה הבאה נוכל עדיין לחיות כאן כיהודים או שנצטרך לחפש את הדרכון הזר (למי שיש) ושוב לקחת את מקל הנדודים ולצאת לגלות חדשה?

קשה מאוד לשמוח, אי אפשר לשמוח עם המדינה שנלחמת בנו ובתורתנו.

אך אנו כן נשמח, לא עם המדינה אלא עם בורא עולם כי בו ישמח ליבנו ובשם קדשו בטחנו כי הוא היה איתנו בכל הגלויות והוא נמצא איתנו גם היום.

כל עוד בלבב פנימה נפש יהודי הומיה, וכל עוד ישנם עדיין יהודים שומרי תורה שמחפשים את תורת השם ולא תחליפים וזיופים, עוד לא אבדה תקוותנו ולעולם לא תאבד, להיות עם יהודי בארצנו בשובו לציון וירושלים.