לפני הפרוזבול: איך להבטיח החזר ההלוואה בכל השנה? / עו"ד נתן רוזנבלט

בשבוע שבו כולנו עומדים לחתום על שטר פרוזבול להבטחת החזר ההלוואות שחייבים לנו, אין מתאים מאשר לסיים את סדרת המאמרים בעניין הלוואות, בעצות כיצד לשמור על כספי המלווה, אחרת אין צורך בפרוזבול והיתר עסקה, ההלוואה ממילא לא תשוב…

הכלל הראשון והחשוב ביותר; לא משנה למי מלווים, ולא משנה רמת האמינות והאיתנות הפיננסית שלו, תמיד יכול ליפול משהו, שגורם למשהו אחר ליפול בעקבותיו ומכאן הדרך קצרה לסיבוכים ואיבוד הכסף. גם אם זה אבא שלך או הבן שלך, יש עדיין סיכון שהוא יסתבך בחובות ומישהו אחר יקדימך בסדר הנשייה.

כמה מילים על סדר הנשייה; כאשר אדם פושט רגל, הוא בד"כ מותיר גם נכסים שאפשר להיפרע מהן, דירה, חנות, פנסיה, וכו'. אלא ששווי הנכסים אינו מגיע לעולם לחובות (אחרת לא היה פושט רגל, רוב העשירים הם בעלי חובות עצומים וזה לא מפריע להם) ואז השאלה מי יקבל לפני מי.

ראשית לכל הם "הנושים המובטחים" שזה בד"כ הבנקים והמלווים המקצועיים (מי אמר שוק אפור?) אלה דואגים לעצמם היטיב בטרם ההלוואה, ולכן יקבלו לפני כולם. כל השאר (בד"כ חברים ובני משפחה בקטגוריה זו) יתחלקו בכל השאר, שזה כמעט תמיד כלום ושום דבר.

מעשה שהווה; אני מייצג אברך ששייך לקהילה קטנה ומכובדת, כמו בכל קהילה גם כאן היה "נגיד" זה שקונה מפטיר יונה בסכומים לא פרופורציונליים ועורך קידושים מנקרי עיניים, והנגיד הזה הואיל בטובו לקחת הלוואות לצורכי השקעות שונות בריבית טובה מאת החברים. "במקרה" היה לו גם חבר יועץ משכנתאות שידע לסדר לכל אחד המתפללים הלוואה ברגע תמורת שעבוד הדירה. וכך, שלושים אברכים לקחו הלוואות של כ-300,000 שח כל אחד, והביאו לחברה שלו. הכל נחתם בפני עו"ד ואף ניתנה הערת אזהרה על אחת הדירות הפרטיות של אותו נגיד.

את ההמשך אתם כבר מבינים לבד, הכל קרס כמובן והגענו לכינוס נכסים בבימ"ש. הבנקים קיבלו הכל פלוס עמלות מימוש מנופחות, הלקוח שלי וחבריו נותרו חסרי כל ומשלמים עד היום מידי חודש כשלושת אלפי שקלים, אברכים! הנחמה היחידה שלהם, שתוך כמה שנים הם מסיימים לשלם… ללקוח שלי יש עוד נחמה; עוה"ד שלו סרב לקחת ממנו תשלום, בעוד חבריו שילמו עוד חמישים אלף ש"ח כל אחד לעו"ד.

אני מספר את זה בשביל ללמוד מכך לקח; ננתח יחדיו את הסיבות ונבין מה לא לעשות;

1. הדירה הייתה גם של האשה. כל הלוואה והתחייבות כל נכס צריך לדאוג שכל מי שרשום כבעלים יחתום על ההלוואה או לפחות על ערבות והסכמה לשעבד.
2. ההלוואה הייתה לחברה ולא לאדם פרטי. אנשים לא יודעים שבע"מ זה לא משהו שמעיד על יציבות כלכלית אלא להיפך. אם החברה נכנסת לפירוק (ואין ספור חברות נכנסות לזה בקלות בלתי נסבלת) הבעלים לא חייבים לכם שקל. שטר החוב שלכם לא שווה את המאה שקל אגרת פתיחת תיק.
3. הערת האזהרה הייתה על הימנעות מעשיית עסקה. שזה לא שווה כמעט כלום במקרה של פשיטת רגל, מי שעושה אז את העסקה למכירת הנכס אינו הלווה אלא השופט, והוא לא כפוף להערות אזהרה מהסוג הזה.
4. לא נרשם משכון ולא משכנתא. כאן לא המקום להסביר את משמעות הערת משכון, המשכנתא, וההבדלים ביניהם. רק נאמר כי בהשקעה של כמה דקות וכמה שקלים היה אפשר לחסוך המום עוגמת נפש.
5. היו כבר משכנתאות על הנכס. כאן צריך תשומת לב; דירה שמשועבדת נניח בשני מיליון ש"ח בשעבוד ראשון לבנק, ושוויה נניח שני מיליון ומאה אלף, יישאר לכם לנשייה רק מאה אלף, שבניכוי ההוצאות זה אפס. אז כדאי לבדוק מי לפניכם בשעבוד ובכמה כל אחד מהם משועבד. אפשר לבדוק זאת בכמה דקות אפילו ללא ידיעת הצדדים.

ישנם עוד פרטים שצריך לדעת כאשר מלווים כנגד שעבוד, אך תקצר היריעה. את העיקרון הבין כבר כל קורא; לא נותנים הלוואה גדולה ללא עו"ד!

זכרו; עד מתן ההלוואה אתם בעלים על הכסף והלווה ירוץ לעשות מה שתבקשו, לאחר העברת הכסף הוא בעלים עליכם. אז נא לדאוג לכל הדברים בטרם ההלוואה למרות שהלווה מאוד מאוד לחוץ, עדיף מאשר שאתה תהיה מחר מאוד מאוד לחוץ…

ועוד משהו קטן; כל מה שדיברנו הוא ההלוואה לצורך חסד, ולכן גם לא הזכרנו מילה על היתר עסקה. אם מדובר על עסקים, עדיף לדעתי להשקיע את הכסף באיזה דירה קטנה וזולה. זה תמיד בטוח יותר.

ניקח למשל את אותם אברכים שהשקיעו שלוש מאות אלף ש"ח בהבטחה נניח של 7% שנתי (מעבר לכך זה סתם כסף לפח וכישלון מובטח בד"כ) גם אם הכל היה מצליח היינו היום, חמש שנים אחרי, ברווח גולמי של 35%. אך אם הם היו נניח באותו כסף קונים דירה קטנטנה וישנה בנוף הגליל למשל, היינו עכשיו בכמעט רווח של 70% ברוטו, לא כולל שכר דירה לחמש שנים, ועוד היו ישנים טוב יותר בלילות, ובעיקר לא מפסידים הקרן.

שנה טובה ומתוקה.