ושוב זה קורה כמו בכל יום מיוחד במירון: אלפים אלפים נותרו בזאת חנוכה ללא אוטובוסים, אנשים המתינו שעות ארוכות ועל כל אוטובוס שכן הגיע היו מאות קופצים והמחזות – טוב, נוותר על התיאורים ששמעתי.
זה מוזר שאדבר על העניין הזה שכן למרות הרגלי לנסוע בתח"צ איפה שזה קל ומהיר – יש לי תמיד את האופציה הפרטית, כבר עשוריים ששכחתי מה זה לעמוד בשמש/גשם שעות ולהתפוצץ מזעם מול כל נהג ערבי שמחייך לנו בעיניים וממשיך לטוס על פנינו.
אלא שבכל זאת יש לי את העוז לכתוב על כך גם בגלל שלמדתי לכתוב גם עניינים שאיני מבין בהם מאומה – ככה זה כשהחדשות כל יום בתחום אחר – וגם כי זה אחד הנושאים הבוערים ביותר לציבור שלנו.
לדעתי כל הצרה הזו קשורה לכך שלא מיישמים הלכה למעשה את מסקנות וועדת מירון להפקעת שטחים ציבוריים שנמצאים בשפע מסביב ליישוב, מה שיהפוך את דרך הגישה משביל של סוסים ועגלות לכבישים רבי נתיבים וחניוני ענק בצמוד לציון הקדוש – עד שזה לא יקרה כלום לא יקרה.
אבל כפי שאומר השיר הידוע עד הקרעטשמע צריך גם לשתות משהו, אז פניתי לאחד מהאנשים שהכי הרבה עשו ועושים בשביל הציבור החרדי בתחום ולהלן תוכן תגובתו:
ראשית, לאורך כל הציר למירון יש חניות אסורות, כל אחד שמניח את הרכב שלו בזווית שנראה לו שלא מפריע גורם לאוטובוסים להאט ובמקרים רבים כשמגיע גם רכב ממול – לעצור וכבר מתחיל הפקק.
שנית, כל הציבור מסיים את התפילה בערך באותו זמן דהיינו רוצים להיות כל היום במירון ובערב לחזור, התוצאה היא לפעמים עד אלפיים איש ברבע שעה – אין שום היתכנות לעמוד בכך.
שלישית הוא טוען שמדובר בפינוק מסויים שכן כאשר אדם הולך לרופא שיניים שהזמין אותו בשבע והוא ממתין שעה הוא לא מתלונן כי הוא מבין שהרופא מאוד רצה רק לא הצליח, כנ"ל גם כאן.
רביעית הוא מציע להסתכל על חצי הכוס המלאה: יצאו בזאת חנוכה לבדו מרחבי הארץ היום למעלה מ150 אוטובסים למירון וחוזרים כנ"ל והעיקר כולם חזרו הביתה בשלום וזה מה שחשוב.
חמישית הוא מציע הסתכלות מקורית:
אין תחום אחד שבו הציבור החרדי מקבל את מלוא השירות (לדעתי בבריאות כן – נ.ר.), בדיור בחינוך בתקציבי המוסדות ובכל תחום אפשרי – תמיד החרדים מקבלים פחות מלבד תחום אחד שהוא התח"צ, כאן אנו מקבלים יותר מחלקנו באוכלוסיה (משום שאין לנו רכבים ויש לנו ילדים – נ.ר.) זה כולל תיגבור של עשרות אלפי נסיעות בכל מועד בלוח השנה העברי ובאירועים המוניים חמישים קווים לחופי ים נפרדים בקיץ כאשר כל זה בעלות של עשרות מיליוני ש"ח בשנה- ודווקא בתחום הזה אם זה לא מאה אחוז שירות זה מאה אחוז קריסה?!
עד כאן דבריו ובתור אחד שנוסע כל שנה ממוצע של חמישים שעות נסיעה לכל כיוון כדי להגיע לציון קדוש יכולני להוסיף שפועלים את הישועות לפום צערא אגרא והעיקר שנזכה לשנה טובה ומתוקה.
אוי כמה צדק רבן של ישראל החת"ם סופר זצ"ל בשני דברים בהתנגדות לחסידות ובחינגאות במרון, הוא חשש שיעשו מעיקר טפל ומטפל עיקר, אין שום הלכה בכל השלחן ערוך שצריך להיות במרון, לא בש"ס ולא בפוסקים, כשמתחילים לעשות מספרי חסידות וקבלה על חשבון השולחן ערוך אלו התוצאות, אחזור על המשפט של רבי מאיר שפירא זצ"ל
אתה עם הארץ מדאורייתא ומדרבנן לכל הדעות תתפקח אתה חוזר על הטעות של קרח ועדתו עדיף שתסתום את הפה יטמבל
המשך, החת"ם סופר ניצח
נא לא לבלבל שטויות במוח.
במקום לכתוב בלבול מוח השטויות.
פרט את הטענה שלך מולו.
רב נתן אתה צודק במאה אחוז.
הייתי מוסיף
כמות האוטובוסים הפנוים מוגבל (בזמן שנוסעים למירון כל הקווים אמורים להמשיך רגיל).
עוד סיבה, בכול התחנות אנשים נדחפים ולא נותנים לעלות, יוצא מזה שהאוטובוס הבא לא מצליח להכנס לתור. ראיתי במירון שזה מעקב שעות.
צריך אוטובוסים ישירים למירון הלוך חזור בלי עצירות האוטבוסים שבאים כבר מפוצצים מאנשים מצפת עפולה גולני ועוד מלא עצירות שעשו בדרך וזה יוצר שאין מקום באוטובוס
הבעיה הכי גדולה זה ההתנהלות של העליה לאוטובוסים, אפשר לחכות חצי שעה או שעה לאוטובוס אבל תמיד תגיע חבורת צעירים שברגע זה הגיעו לתחנה וידחפו בלי טיפת כבוד ודרך ארץ בסיסי לראש התור מבלי לכבד אנשים מבוגרים מהם ושלא לדבר על נשים, אם היה סדר ותור וכל אחד יודע שבסוף יגיע תורו כולם היו רגועים
כל הסיבות הן תירוצים בלבד. יודעים מראש שמגיע חנוכה ויש עומס ולכן יש לתגבר משמעותית את הקוים. בזאת חנוכה בכותל המערבי היה קטסטרופה. אוטובוסים מגיעים כבכל יום פעם ב- 20 דק' או חצי שעה ללא תגבור. בתחנות שמואל הנביא במשך שעות שום אוטובוס לא עוצר! נאלצתי ללכת ברגל!